5 תשובות
זה חא תקין להיות מאוהב במחנך שלך אבל אי אפשר לשלוט ברגשות אני מציעה לך לנסות להעלים אותם כי לא יקרה בניכם משהו
שואל השאלה:
אני יודעת שזה לא יקרה ואני גם לא חושבת שזה יקרה אבל זה פשוט ככה
אנונימית
תראי, אני אהיה מאוד מופתעת אם המחנך שלך לקח את חברה שלך ברצינות.
אם זה מעודד אותך- המון פעמים אמרו למחנך שלי דברים מטופשים עלי וממני, דברים שהוא ידע (או גילה) שהם שטויות.

גשי למחנך שלך, ותסבירי לו שאת לא מעוניינת שהיועצת תדע. את סומכת עליו- לא עליה.
אל תתביישי מהמחנך שלך, בסופו של דבר הוא שם בשבילך.
כל עניין האהבה פחות מרתיע מבוגרים מאשר בני נוער, אנחנו רואים את זה בצורה יותר משמעותית ועושים מזה עניין גדול.. אז אני מניחה שזה פחות מפחיד או מרתיע אותו ממה שאת חושבת.. ודברים כאלה קורים למורים, הם מודעים לזה שזה יכול לקרות אז זה לא שזה נפל עליו משום מקום
הוא לא מרגיש מבויש או שיביך אותו ללמד אותך, הוא פשוט דואג לך ולא רוצה שתיפגעי והוא רוצה למצוא את הדרך שתעשה לך טוב.. בגלל זה כל החלטה שתהיה תדעי שזה רק מתוך דאגה אליך.. כשתדברי איתו על זה תראי שהוא יהיה בסדר עם זה כי הרי לא עשית שום דבר רע. תגידי לו גם מה את חושבת, תספרי לו שהוא משמח אותך.. והוא פונה ליועצת רק מתוך דאגה אליך, אין לך מה לדאוג כולם רק רוצים בטובתך
הו פאק אני מכירה את זה ממש טוב. זה קרה לי גם- הייתי מאוהבת במשך כמעט 4 שנים במורה שלי לפיתוח קול. אני לא בטוחה מה לייעץ לך כי נראה שאת רואה את זה קצת אחרת ממני, אני חושבת שהדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות זה להסביר את צורת ההסתכלות שלי ולספר מה אני עשיתי עם זה. טוב בעקרון אני רואה את זה כמשהו הרבה פחות חמור ממך. כלומר זה קורה.. וכשלי זה קרה ידעתי שאני והיא לא נוכל להיות יחד אבל נהניתי מאוד מהתחושה עצמה ואהבתי את המורה והראיתי את ההערכה והאהבה שלי אליה (לא הראיתי באופן רומנטי כמובן) כל הזמן ונהניתי פשוט מהקשר הטוב בינינו. זה קורה, זה קורה להרבה אנשים ואני בטוחה שהמורה הזה מכיר את הסיטואציה והוא לא יעשה מזה עניין גדול. הכל בסדר, את לא צריכה להגיד לאף אחד ואם מישהו יגלה אז כל עוד את לא תעשי מזה עניין גדול גם הם לא יעשו מזה עניין גדול וזה באמת לא עניין גדול. ככה זה כשההורמונים משתוללים בגיל ההתבגרות ודמויות סמכותיות זה הרבה פעמים מושך.. אל תדאגי, זה יעבור, יהיה בסדר.
ועכשיו אני אגיד לך איך אני התמודדתי עם הפרידה: אני על הפרידה למעשה החלטתי בעצמי, הגעתי למסקנה שאני צריכה להמשיך הלאה וגם שיניתי כיוון בשירה אז הייתי צריכה מורה חדשה. אני בפרידה בחרתי בעצמי לספר למורה מה אני מרגישה בידיעה שלא יקרה בינינו כלום כי רציתי שהיא תוחמא מזה וגם היה לי חשוב שהיא תדע כי היינו יחסית קרובות והיא הייתה לי מאוד חשובה. אני בחרתי להפרד ממנה בשיר שמתאר את הסיטואציה ולמעשה זה שיר שהראיתי לה אותו בשנה השנייה שלמדתי אצלה ורק בשיעור האחרון סיפרתי לה שזה עליה. היא קיבלה את זה טוב מאוד וחיבקה אותי והבינה את זה ונפרדו כידידות ועכשיו אנחנו עדיין בקשר מדי פעם. סיפרתי גם ללא מעט חברים שלי ומכיוון שלא עשיתי מזה עניין ופשוט אמרתי את זה בפשטות כזו כמשהו שקורה מדי פעם אז הם הבינו וקיבלו וגם הם לא עשו מזה עניין. אני לא יודעת מה את יכולה לקחת מהסיפור הזה אבל חשבתי שתרצי לשמוע סיפור ממישהו שעבר דבר דומה.. ובכל מקרה אם תרצי עוד להתייעץ ולדבר על זה אני כאן.
באותו הנושא: