איך להתמודד עם זה שהכלב שלי יום אחד לא יהיה פה?

לקנות אחד חדש ולהבין שהמוות זה חלק מהחיים

שואל השאלה:
איכס אני אימצתי את הכלב שלי ואגב רואים שאין לך כלב על ידי איך שאתה מדבר

פשוט לזכור את העובדה שהמוות זה חלק מהחיים, וללא ספק זה מאוד עצוב ואני מבינה אותך כי גם לי יש כלב שאני אוהבת מאוד. אבל אין מה לעשות- חיים ואז מתים. במהלך החיים שלו תתני לו אהבה כמה שאפשר, שירגיש נאהב, ותבלי איתו כמה שאת יכולה.

הי .
לא באמת ניתן להתכונן למוות.
גם לא ידוע מתי זה יקרה .
אפשר רק לחזק את האמונה בכוח הפנימי שלך .
כוח פנימי יש לכל אחד, צריך רק לגלות אותו בתוכנו.
וכשזה יקרה, זה כואב כל כך.
לכן חשוב לאפשר לעצמך להתאבל. לבכות ולהוציא את הכאב.
אחרת הוא נשאר בגוף , הגוף יוצא מאיזון , ועלול לחלות.
כשבוכים משחררים את הכאב החוצה .
לאחר מספר ימים , מתחילה ההשלמה עם המצב.
קבלת המצב וההבנה שזוהי דרך הטבע.
הכאב קצת יורד , עוד ועוד, ככל שהזמן חולף.
כשתחושי מוכנה לכך, תוכלי לאמץ לך (לא אצל אימך)- גור חדש ושובב.
שיביא לך שמחה . זו לא בגידה . זה לא במקום.
הלב שלנו יכול להכיל אהבה לעוד חיות.
זמן האבל הוא אישי . לכל אחד יש זמן משלו .
החיים ממשיכים הלאה .
והכלב שיהיה בגן העדן של הכלבים , ישמח לראות שאינך עצובה יותר. כי יהיה לו טוב שם.
זיכרי שאת חזקה . בתוך ליבך.
ובינתיים, תהני ממנו ומהאהבה המשותפת שלכם.

אני מגדלת חולדות, שחיות גג עד 4 שנים, צריך להשלים עם המצב ולא לחשוב על זה