9 תשובות
אני. האמת אני לא לוקח כדורים, למדתי כבר איך לחיות עם זה
אני לא האנונימית הראשונה.

אני לוקחת למודקס במינון הכי גבוה, הוא נועד למצב רוח ולא משפיע יותר אז אני אמורה לקחת חדש בקרוב.
הייתי על דפלפט כרונו עד שהפסיק להשפיע, כשניסו לשלב לי דפלפט ולמודקס זה עשה אותי מדוכאת ממש.
פוחדים לשלב למודקס וסרקוואל מהפחד לתופעות לוואי.
בכללי אין הרבה אופציות לטיפול בכדורים אצלי - כל הדור החדש לא עוזר, גם לא מספר אנטי פסיכוטים שניסיתי (חוץ מאיטומין, כדור מהגיהנום), כל כדורי הSOS לא עוזרים, כדורי שינה לא עוזרים.
לא רוצים להתנסות אצלי בנוגדי דיכאון ומייצבי מצב רוח שלא אחטוף מאניה כי הייתה לי אחת, יחד עם מלא כסף שירד לי מהחשבון בנק, אז אני לא צריכה אחת נוספת (מעבר לאישיות גבולית אני מאובחנת בהפרעת מצב רוח לא ספציפית).

בכללי טיפול פסיכולוגי בכלל בכלל לא עזר לי, המליצו לי DBT אבל איפה שאני גרה ובערים הקרובות, כל האופציות זה מטפל פרטי מה שיקר בטירוף.

בהתחלה הלמודקס באמת עזר לי, זאת אומרת לא בדיוק בהתחלה, אלא רק במינון הכי גבוה שלו. אני פשוט מפתחת עמידות ממש מהר, אז הוא לא עוזר כבר.
אנונימית
עם החרדת נטישה למשל אני נמנע מלהתחבר לאנשים
עם השינויים החדים במצב הרוח, חברחם שלי מודעים לזה אז הם יודעים שלא משנה מה קורה אחרי יום אני אסלח להם
את תחושת הפראנואידיות אני מנצל לטובתי
וככה הלאה
אני
אין טיפול לזה, כי הרי זה לא עובר
חוץ מזה אני כן בטיפול פסיכולוגי
כן, אני מדבר על זה
זאת הפרעת אישיות, חלק מזה זה שהיא לא עוברת
כי זאת האישיות עצמה
לא אמרו לך? כל הdbt זה כדי להתמודד זה לא כדי שזה יעבור
זה לא יפסק.
כדורים רק מאזנים טיפה. הלמודקס איזן לי את מצבי הרוח - מבחינת חומרה ותדירות.
ההפרעה כרונית ואין ריפוי.
כל מה שאפשר לעשות זה ללמוד לחיות איתה.
אנונימית
אולי תנסי סוג טיפול אחר
וממש מובן איך שאת מרגישה
אני לוקח סרקוול שזה מאזן מצב רוח ונפגש עם פסיכולוג ופסיכיאטר
בשביל לזכור דברים הורדתי אפליקצית משימות לטלפון
פעם גם הייתי בdbt כשהייתי באשפוז
אנונימי