שמעו סיפור,

פעם אחת איזה רב נכנס לקופת חולים והוא היה צריך לגשת לדבר עם ה"קופאית"(?) יעני מי שצריכה לקבל אותו לרופא הבחורה הייתה מישהי חילונייה (שהיא לבשה גופייה) לא נעים לרב לדבר איתה אז הוא חיכה שמישהו אחר יבוא חיכה כמה דקות ואף אחד לא בא. הרב הלך לדבר עם הקופאית נכנס לרופא ויצא אחרי שהוא יצא הוא הלך לדבר עם אותה בחורה ובעצם הסביר לה שזה לא כל כך נעים והסביר קצת על צניעות הבחורה הרגישה לא נעים ולבשה גקט שהיה לה (לפני שאתם יוצאים ומתחילים להטיף על "שתעשה מה שהיא רוצה מה זה אכפת לו" תמשיכו לקרוא) עבר שבוע מאז המקרה והבחורה הלכה לחתונה היא הלכה עם גופייה וגקט. טוב, היא הלכה לרקוד (בלי הגקט) פתאום (סווסט בעלילה) היא נזכרה במה שהרב אמר לה אז היא הלכה להביא את הגקט באותו זמן שהיא הלכה להביא את הגקט כל התקרה נפלה על כל הרוקדים. והיא ניצלה.
אחרי הסיפור המדהים הזה,
איך אפשר להגיד שאין בורא ששומר עלינו?
שצניעות לא חשובה? וחשוב רק הצניעות שמבפנים? שהצניעות שבחוץ יאללה למי אכפת? אני אדם טוב וזה מה שחשוב. תיראו איזה נס! צירוף מקרים בטוח שזה לא. וזה רק סיפור אחד מתוך אלפים.