אוקיי אז סבתא וסבא שלי גרו בדירה 16 שנה ובשנייה שנולדתי הייתי אצלם כל הזמן (בארבע שנים הראשונות) ואז זה ירד ללהיות אצלם רק שישי שבת אבל גם כל חופש כל החופש וזה. ממש נקשרתי לדירה הייתי שם כל חיי (15 שנה). הם עברו לדיור מוגן השבוע וזה ממש ליד הבית שלי (לפני זה היה בינינו מרחק של עשר דקות נסיעה ועכשיו זה דקה ברגל אז זה ייתרון אבל...) אני כל כך מתגעגעת לכל הזכרונות בדירה הישנה הייתי שם מהילדות וכל המשחקים ששיחקתי שם וכל מה שעברתי והזכרונות ואני מכירה כל פינה שם ואני לא מפסקיה לבכות לחשוב שאני יותר לא אוכל להכנס לשם ואחרי 15 שנה זה יותר לא הבית שלהם זה שבר לי את הלב. יש לי משם מלא סרטונים מגיל אפס עד מלפני שבוע וכל כך הרבה דברים שחוויתי שם הלב שלי שבור. איך להתגבר?