תשובה אחת
לא בטוח שקרה משו ,אני מכיר אנשים רבים ומסכנים שזה הטבע שלהם והם חושבים שבלי האמוציות האלו לא יקומו הילדים ואי אפשר להזיז כלום,
אז אם תמיד זה ככה תכניסי טוב לראש שאפשר אחרת אפשר לדבר יפה אפשר עם שימחה ומוזיקה במקום העצבים שגורמים לנו לכאבי בטן,
ותדעי שבדרך כלל הילדים נדבקים בתת מודע בטבע של האמא אלא אם כן הם מפתחים תמיד ניגודים במחשבה ולשנן ולחזור שוב ושוב "אני לא יהיה כזה אני לא אנהג ככה "
ולהתייעץ עם מישו חכם מה האלטרנטיבות להגיע להישג של קימה בבוקר של כל הילדים, אולי מוזיקה אולי להקדים מעט את שעת השינה ולהקדיש עוד כמה דקות בלהעיר את הילדים ולא באטרף חולני שמשאיר צלקת לכל החיים,
חיים טובים ורגועים...
אז אם תמיד זה ככה תכניסי טוב לראש שאפשר אחרת אפשר לדבר יפה אפשר עם שימחה ומוזיקה במקום העצבים שגורמים לנו לכאבי בטן,
ותדעי שבדרך כלל הילדים נדבקים בתת מודע בטבע של האמא אלא אם כן הם מפתחים תמיד ניגודים במחשבה ולשנן ולחזור שוב ושוב "אני לא יהיה כזה אני לא אנהג ככה "
ולהתייעץ עם מישו חכם מה האלטרנטיבות להגיע להישג של קימה בבוקר של כל הילדים, אולי מוזיקה אולי להקדים מעט את שעת השינה ולהקדיש עוד כמה דקות בלהעיר את הילדים ולא באטרף חולני שמשאיר צלקת לכל החיים,
חיים טובים ורגועים...