אני מרגישה שאני ממש קורסת.

מבינה אותך. אני גם כמעט קרסתי השנה ויצא מצב שלא הלכתי לבית ספר יומיים כי הייתי צריכה לסיים שיעורים וללמוד ל2 מבחנים בו זמנית. (אני בכיתה י ואני בפרויקט מצוינות שהוא מעבר לבית ספר אז יש לי די הרבה עומס..)
תנסי לתכנן את הזמן שלך, יא באמת נראת לי כיתה ממש קשה אבל תכנון זמן תמיד עוזר. פשוט תחלקי את היום שלך לפי מקצועות ושעות וכמה זמן את צריכה להקדיש בשביל ללמוד לכל מבחן או בגרות כי תכלס אין מה לעשות את צריכה לעשות את זה בסוף.
בהצלחה^^

אני לא בכיתה יא, אני בכיתה י. אני אולי לא ממש אבין בעניין הבגרויות, אבל אני יכולה לנסות לעזור.
היה לי תקופה בחיים שהרגשתי שכל מה שאני עושה הוא לא טוב. לא היה לי עם מי לדבר, בכיתי כל יום ולא היה לי חשק לחיות יותר מסיבות כאלה ואחרות. אני מבטיחה לך ביקר לי, שיש תקופות בחיים שהן יכולות להיות הכי טובות ואת מרגישה באופוריה ויש תקופות שאת פשוט שוקעת בדיכאון, אבל תדעי שהכל בראש, את בוחרת לעצמך את המצב רוח שלך, כולם! עוברים את תקופת בגרויות אני מתארת לעצמי שזה קשה מאוד אבל זה רק תקופה והיא תעבור ואחרי זה את תהיי כל כך מאושרת שסיימת את התקופה בהצלחה. אני פשוט אמרתי לעצמי שאני לא יכולה להיות ככה יותר, לא רציתי לבכות, עשיתי את מה שאני אוהבת לעשות. אם אני רוצה עכשיו המבורגר אני אוכלת, אם אני רוצה ללכת למקום מסויים אני פשוט הולכת ועושה את הדברים שאני אוהבת. עצה ממני, תדברי עם מישהו, תשפכי ותבכי בפניו הכל, רק מישהו שאת סומכת עליו אבל בנינו תסמכי רק על עצמך. תלכי ליועצת בבית ספר או למורה שאת אוהבת, מבטיחה לך את תרגישי יותר טוב אחר כך.

ואם את רוצה לדבר אני פה :)

מוכר לי, גם אני לפעמים מרגישה שאני מאבדת את זה ושהכל חומק לי מבין הידיים. אני עובדת בין 4 ל-6 פעמים בשבוע, לומדת, מתאמנת ומנסה לשלב גם חברים בתוך כל זה, הגעתי למצב שאין לי רגע של מנוחה בבית.

אגיד לך מה אני עושה במצבים כאלה - כשמסתיים לי שבוע עמוס, אני פשוט לוקחת הפסקה מהכול. אני לוקחת יום אחד או יומיים ואומרת - טוב, היום אני לא עושה כלום. היום אני אצא עם חברים למסעדה, או שאסתגר בחדר ואעשה מרתון סרטים עם מלא גלידות וחטיפים וכל חרא אחר שאפשר לחשוב עליו.
את צריכה גם להרגיש מה זה מנוחה, כדי לתת פרופורציות ללחץ. גם אם זה ישפיע על איזה מבחן קטן או יגרום לך להתווכח עם אחד ההורים.

אני בי"ב ודווקא השנה הזו לחוצה לי יותר מי"א, אז אני עוצרת וחושבת - אכפת לי מהלימודים? זה באמת שווה את זה? הבגרויות שוות ככ הרבה לחץ, כאב ראש, מירוץ נגד הזמן ו-ויתור על הדברים שחשובים לי?
התשובה היא לא - ובגלל זה סיגלתי לעצמי (עוד בכיתה י') שיטת למידה מסוימת.
אני לומדת במינימום זמן ומשיגה מקסימום תוצאות, עם יום אחד/כמה שעות של למידה יש לי 90+ בהכל. תחפשי לך שיטה משלך, כזו שתאחד בין כל העיסוקים שלך בחיים ולא תאלץ אותך לוותר על כלום. ובינינו, מי אמר שאת צריכה 90 בהכל? אפשר להסתפק גם בציונים קצת פחות טובים. אלה רק מספרים בסופו של דבר, לא מעבר. חבל שתפספסי את התקופה היפה הזו בגלל מלחמת העצמאות, פרבולות, תחביר וגרמר.