יש לי משהו להסביר ל"מאמינים" אז יאאלה כנסו.

תמיד ידעתי.

שואל השאלה:
לא לכולם כן חח רק לאלו שלא מבינים.
ואומרים שיש דבר גדול וחזק ואנחנו סתאם מפגרים.

אטאיסט פירושו לא להאמין בשום יישות אלוקית, זה לא מופנה רק ל ה' זה מופנה לכל אל של כל דת.
אבל זה לא אומר לא להאמין בדברים אחרים מן הסתם..

שואל השאלה:
ואינה לכם עוד מישהי שלא הבינה.
ואני מדברת אל i'm cute....
לא אמרתי שאתאיסטים* מאמינים בה' מדת אחרת!!!
אלה שהם מאמינים בכוח חזק.
רק לא שזה ה'.
יותר מובן?

אני לא מאמין בכוח חזק (במובן ה"רוחני").
אני בכלל לא מאמין בזה שיש דבר כזה משהו "רוחני"/"על טיבעי".
ושדיבור על דברים כאלה או שהוא לא מוגדר, או שהוא לא רלוונטי (אלא אם כתחביב) בין אם קיימים ובין אם לא.

אתאיסט, מעבר לזה שהוא לא מאמין בישות אלוהית, אי אפשר לומר לגביו כלום. הוא יכול להאמין ב"כוח" (מה שזה לא יהיה) ויכול לא להאמין בזה.

אם אתה רוצה להסביר, אז אני אשמח שתסביר לי שאני אבין:
אז במה אתם מאמינים? (אמונה = לחשוב שמשהו נכון בלי הוכחות של 100%)
איזה ערכים עליונים יש לכם? ומאיפה הם באו? למה? לְמַה אתם מחנכים? מה אתם מגדירים מוסר אנושי ומאיפה הבאתם את זה? לדוגמא - למה ומאיפה בא הקטע שאתם מאמינים שזה לא מוסרי לרצוח? (נתתי דוגמא קיצונית בכוונה.) ואל תענה מהחברה בה אתה חי. אני מתכוונת בתור אדם יחיד בחברה ניטרלית - היית רוצח? אם לא - למה - מאיפה באה המעצור? מי אמר שזה משהו לא טוב?

אתה לא יכול להפנות את השאלה "אלינו" כאילו אנחנו איזה גוף מאורגן.
אתאיזם, זה סך הכל שלילה של אמונה מאוד מסויימת.
אמונה בנוגע לדברים אחרים, זה דבר מאוד אישי שלא קשור לאתאיזם.

אם אתה רוצה, אתה יכול לשאול *אותי* אישית, במה אני מאמין, אבל לא "אותנו".

אני אישית חושב שערכים או מוסר זה דבר שאתה פשוט מרגיש מהחינוך שלך בדרך כלל. ולכל אדם החינוך והמוסר שלו טיפה שונים. יש איזשהם קווים משותפים בדרך כלל, והם לרוב דומים יותר כשמדובר בשני אנשים שהגיעו מאותה חברה.
יש אנשים שאין להם תחושת מוסר או שתחושת המוסר שלהם מאוד מעוותת מהחברה שסביבם, לדוגמא סוציופטים.
מוסר זה דבר אישי שאפשר לדון עליו ודנים עליו, זה לא איזה משהו שנתון משמיים מאיך שאני רואה את זה.

זה חלק מהדעה שלי בנוגע למוסר.

מאיפה הם באו?
אני לא יודע, יש כמה כיווני מחשבה שנראים לי הגיוניים לדוגמא:
אולי חלק מהתפתחות בני האדם כללה בתוכה התפתחות של חלק חברתי, לייצורים חברתיים כנראה היה איזשהו ייתרון על יצורים שאינם חברתיים.
וחלק מהאינטראקציה החברתית בין פריטים באוכלוסיה יכולה לכלול דברים כמו היכולת לזהות רגש אצל אחר, שיכולה להתבטא בין היתר בכך שהאדם האחר מרגיש רגשות דומים כמו אנשים אחרים בסביבתו.
זה שמישהו מרגיש לפעמים רגשות שאחרים מרגישים יכול לגרום לו לקבל רצונות דומים ושאיפות דומות. ואם האחר רוצה להמנע מכאב, זה יכול לגרום לי לרצות שהוא ימנע מכאב. פשוט מהעובדה שיצורים חברתיים נוטים לחלוק רגשות דומים ורגשות מכתיבים לנו במידה חזקה את אופן הפעולה שלנו.

זה מחשבה בנוגע ללמה ומאיפה הגיע מוסר, ומה המקור שלו.
אני לא חושב שזה נכון בוודאות, אלא מבחינתי זה כיוון מחשבה שחשבתי עליו.
ולמען האמת לא חקרתי הרבה בנושא, ויכול להיות שיש היום הרבה ידע שיכול לרמוז על מקור של דברים כאלה.

טוב תודה על ההסבר, אני לא מסכימה איתך ולא שינית לי שום דבר במחשבה - אתה בעצם חושב שמוסר נתון לבחירה של כל אדם ושזה לא משהו שצריך להיות מחונך עליו אותו הדבר ואני אצטט אותך: "לא איזה משהו שנתון משמיים".
אז בקיצור אני חולקת עליך אבל עם זאת אני לא רואה לנכון להמשיך את הדיון כי אתה אטום על הדעה שלך וכמוך גם אני.
להתראות. (אני מקווה שזה היה ברור שאני מכבדת אותך, פשוט לא מסכימה איתך וזה טבעי במצב זה כי לשנינו השקפת עולם שונה לחלוטין).

אני חושב שלא הבנת אותי נכון.

זה שמשהו לא נתון משמיים לא אומר שלא צריך לחנך לפיו.
לא דיברתי בכלל על מה שצריך או לא צריך לעשות, בסך הכל נתתי תאור של מציאות אובייקטיבית, (מהתפיסה האישית שלי).
המציאות היא כזו שהמוסר של אנשים, המצפון שלהם, מה שהם רואים לנכון וכטוב, הוא משתנה מאדם לאדם ומחברה לחברה. אין פה עניין של מה "צריך" ומה לא "צריך".
מה ש"צריך"/"רצוי" לעשות, זה תיאור סובייקטיבי של המציאות.

לדעתי מה שצריך לעשות, זה גם נתון לבחירה של כל אחד, לדוגמא, מבחינתי, אני צריך לחנך את הילדים העתידיים שלי בצורה מסויימת. אני ממש לא התכוונתי לומר ולא רמזתי על כך אפילו שאני צריך לא לחנך את הילדים שלי או שאני לא צריך לחנך את הילדים שלי (כנל לגבי כל אדם).

ממה הסקת שאני אטום על הדיעה שלי? בסך הכל ניסיתי להביע אותה.
להביע דיעה ולהיות אטום בנוגע לדיעה אלה שני דברים שונים לחלוטין.