6 תשובות
אני מאמינה ודתיה אבל אני לא יכולה לחשוב על ה' כל היום, אבל אני כן חושבת עליו כמה פעמים ביום.
אני מאמינה באמונה שלמה ולא מתוך כפייה או משהו
אני מאמינה באמונה שלמה ולא מתוך כפייה או משהו
אני מאמינה ודתייה
אין יום שאני לא חושבת עליו,כי יוצא לי לדבר איתו כמה פעמים ואני עושה את זה גם כי זה באמת נהייה שגרה יומיומית שלי אבל גם מרצון ובעיקר מרצון
אין יום שאני לא חושבת עליו,כי יוצא לי לדבר איתו כמה פעמים ואני עושה את זה גם כי זה באמת נהייה שגרה יומיומית שלי אבל גם מרצון ובעיקר מרצון
אני כבר לא מאמין, אבל כשהחשבתי את עצמי כמאמין הכל היה מתוך הרגל וכי הייתי צריך לעשות את זה בגלל המשפחה או בית הספר, לא היה משהו שעשיתי מתוך אהבה לאלוהים וכו. זה חלק מהסיבה שאני לא מאמין יותר
אנונימי
אני מאמינה וכן אני חושבת המון... בבוקר אני מתפללת ואז מדברת איתו כל הזמן... מודה על דברים ומבקשת דברים ובערב במיוחד... וגם מברכת את כל הברכות על האוכל ואז זה כבר נהיה הרגל.
אנונימית
חושב תמיד על הקב"ה.
בכל יום יוצא לחשוב עליו. האמת שלחשוב זה לא באמת התשובה הנכונה כי בכל הפעולות האלה אנחנו פשוט חיים אותו..
וגם מהרגל זה עדיין לחיות
וגם מהרגל זה עדיין לחיות
באותו הנושא: