אמא שלי אמרה נמאס לי מהילדה הזאת

בבקשה תיקראו עד הסוף.
שמעתי אותה אומרת לעצמה "נמאס לי מהילדה הזאת" בדיוק שהלכתי לחדר.
דיברתי איתה על זה שהיא פוגעת בי כבר, אבל היא ממשיכה.
אני לא יכולה לספר לה שום דבר, בישבילי היא כמו מטפלת שמכינה לי אוכל וקונה לי דברים, אבל חוץ מיזה כלום.
היא לא מראה אהבה או דאגה.
לפני כמה שנים לאבא שלי היתה נקודת חן מוזרה בכתף, אני זוכרת שהיא דאגה לו וכל הזמן ביקשה ממני לקרוא על זה באינטרנט, כל יום היא הייתה לחוצה.
הוא עשה ניתוח והורידו לו את הנקודת חן.
אחרי זה צמחה לי נקודת חן מוזרה בתוך העין, היא אמרה שזה שום דבר אפילו שכל יום התלוננתי על זה שזה מגרד.
רק אחרי שלוש שנים הלכנו לרופא והוא שזה בדיוק כמו המקרה של אבא שלי רק בעין.
היא לא נראת מודאגת בכלל.
ביום רביעי הניתוח שלי וממש לא אכפת לה, היא ממשיכה לפגוע בי ואני לא יכולה לראות אותה יותר.
מה לעשות?
ושאלתי על זה שאלה כבר אבל לא היה תגובות.