אבא שלי מאוד פגע בי

תסבירי לו שזה פגע בך

את נשמעת לי ילדה חכמה, ואני בטוחה שאת חכמה בעוד דברים לא רק בלימודים.

דודה שלך היא בערך בגילו? אולי תדברי איתה והיא תסביר לו שהוא לא עשה בסדר.

(לא כל מה שההורים שלנו אומרים לנו הם באמת מאמינים בו. לפעמים את אומרים לנו דברים רק כדי לדרבן אותנו לשנות משהו. או בשביל להוציא עלינו קצת עצבים.)

שואל השאלה:
דודה שלי בת 18 אני בת 15 ואין מצב בחיים אני משתפת את המשפחה שלי ברכשות שלי אני מצטערת שאני אומרת את זה אבל אני לא סומכת עליהם בכלל

שואל השאלה:
זה שונה אצל אבא שלי הוא אןהב אותי בתקופות וגם הכלל לא מתיחחסים למצוקות שלי בבית רק לאחי כי הוא אוטיסט אז אני פשוט לא משתפת כדי לט להעמיס עליהם וגם טין אני בניתי תדמית של משהי חזקה במשך 3 שנים אין מצב טני חוזרת להראות להם את הילה הזאת במשפחה שמי שרוצה יכול לדרוך עליה זאת כם הסיבה שאני טף פעם לא הוכה ליד אנשים רק ליד דודה שלי אני באמת אני והיא באמת היא מאז שאנחנו קטנות אנחנו אלו שאף אחד לא ממש מסתכל עליהן במשפחה ואפשר לדרוך עליהן ועוד המצב שלה הרבה יותר טוב משלי במלא

זה טבעי שנפגעת. גם אני נפגעתי מאבא שלי בגלל דברים שהטיח בי.

עכשיו את פגועה. זה כמו פצע. עוד מספר ימים זה יחלים ולא תרגישי כל כך גרוע.

אביך אוהב אותך תמיד, לא רק "בתקופות". הוא ימות למענך בלי היסוס, למרות שלא נראה לך כך. אבל ההורים שלנו הם רק בני אדם. הם עושים טעויות: הם משחררים לחצים בלי לחשוב. הם לא מכירים אותנו, לכן הם חושבים שאנחנחו "לא קולטים", ואז כשהם רוצים להעביר לנו מסר, במקום לדבר איתנו בצורה רגועה והגיונית הם עושים את הדבר הכי קל: בוחרים בניסוח קשה שבטוח יפגע במטרה. כלומר, במקום להשתמש בחץ וקשת הם מפילים פצצת אטום.

(גם אנחנו עושים את זה, לא רק ההורים שלנו.)

מה שיקרה לנו בחיים לא קשור באיך אחרים מתנהגים אלינו, אלא באיך אנחנו מנהלים את חיינו בעצמנו. ולך, בגיל שלך, עדיין יש חופש מוחלט לגבי העתיד.

את חושבת שלילי ("דורכים עליי"). תחשבי חיובי. כשאת רואה את העולם באור שלילי את יוצרת מציאות שלילית. "אני בניתי תדמית של משהי חזקה" זה נחמד, אבל זה אומר שאת רואה את העולם בצורה עגומה ואת לובשת תחפושת. אז זו עדיין חשיבה שלילית. תנסי לשמוח, להפיץ אור. ואז תגיעי לחוזק אמיתי. אני רואה בקלות שאת לא "מטומטמת". עניין אחר: אנשים (בבית ספר למשל) לא אוהבים להיות ליד אנשים דכאוניים.

מזדהה איתך מאוד. ובגלל שאת צעירה ממני בהרבה שנים- אני אומרת לך עם דמעות בעיניים- תילחמי ואל תתני לזה להשפיע עלייך.. אני נתתי להם להשפיע עליי והיום אני במצב גרוע- לא חיה בכלל הם הרסו לי את החיים.. בבקשה ממך אל תיקחי ללב ואם צריך תערבי מישהו שיעשה לזה סטופ שזה לא יימשך הלאה.. כשתגיעי לגיל שאת לא קטינה תצאי לגור מחוץ לבית.. אין מה לעשות לא כל המשפחות מושלמות.. ואת חכמה -בלי להכיר אותך אני יכולה לומר לך שאת יותר מידיי חכמה ולמה אני כ"כ בטוחה- כי רק אנשים מידיי חכמים ועם אינטלגנציה רגשית גבוהה יקחו הכל ללב.. אנשים עם אינטלגנציה גבוהה, שום דבר לא עובר מתחתם, לכן הם נפגעים יותר וזה מה שאמרה לי אשת מקצוע..

"רק אנשים מידיי חכמים ועם אינטלגנציה רגשית גבוהה יקח הכל ללב.. אנשים עם אינטלגנציה גבהה שום דבר לא עובר מתחתם לכן הם נפגעים יותר"

ואללה, נכון.