זה הידלקות/קראש/סתם אוהבת אותו כידיד?

יש לי ידיד שרק לאחרונה (מאי שנה שעברה) הפכנו לידידי נפש של ממש.. היה לי איזה יום ממש ממש קשה והוא בא אליי ושאל אותי מה יש ולמה אני עצובה, ואז אמרתי לעצמי שאני מכירה אותו וסומכת עליו מספיק והחלטתי לספר לו מה עובר עליי והוא באמת הקשיב ותמך בי לאורך כל הדרך (וגרם לי לעשות דברים שקידמו אותי) ואני באמת ממש מעריכה אותו ומודה לו על הכל.
בחופש הגדול לא יצא לנו לדבר בכלל (וכן הייתי צריכה אותו) חוץ מזה ששלחתי לו ברכת יומולדת ארוכה ומרגשת.
מאז תחילת הלימודים(כבר 3 חודשים) אני בקושי רואה אותו(שנה שעברה למדנו יחד והשנה הוא ירד הקבצה) , בקושי מדברת איתו והוא ממש חסר לי.. לפעמים יש לי ימים ממש קשים ואני צריכה את התמיכה והחיבוק שלו.
לאחרונה אני שמה לב שאני טיפה אובססיבית אליו, שאני הרבה פעמים מסתובבת בבית ספר בשביל לראות אותו , שאני עוקבת אחרי המערכת שלו וככה לפעמים יודעת לאן לבוא ומתי כשאני רק רוצה להגיד לו שלום ולתת לו חיבוק, שאני מנסה לתפוס אותו כל פעם כשהוא מחובר בווצאפ (ואפילו אני שמה לב שיש לו שעות קבועות) שכל פעם שאני חושבת עליו אני מחייכת אוטומטי , כל פעם שאני פוגשת אותו ונותנת לו חיבוק מתהפכת לי הבטן(בקטע טוב) ולפעמים , אפילו רק לתת לו חיבוק יכול לגרום לי לחייך ולהיות מאושרת כל היום.
ועכשיו השאלה שלי:
אני סתם אוהבת אותו כידיד נפש/מאוהבת בו/דלוקה עליו/ הקראש שלי
תודה על העזרה וסורי על החפירה