היי, אני מרגישה שבא לי לסיים עם החיים

ניסית לגשת לטיפול מקצועי בנושא?

היי..
אנחנו פה.
באמת .
לכל דבר אפילו הכי קטן וטפשי

תקשיבי
כל תקופה לא משנה מה עובר עלייך עוברת
אם את צריכה מישהו לדבר איתו על הכל אני פה

אם את רוצה את יכולה לשלוח לי הודעה ולפרוק. אני כאן בשבילך

שואל השאלה:
אני מטופלת כבר המון זמן בכל דרך אפשרית... אני לא רוצה לענות פה על שאלות אישיות וגם אין לי מושג למה פירסמתי את השאלה. אולי רק לראות שאנשים מתקשרים איתי, אוךי רק צומי, אולי אני סתם משוגעת. סליחה שאני מפריעה לכם באמצע היום

אל תעשי אתזה . תנסי לחפש סיבה אחת בחיים האלה לחיות. סיבה אחת קטנה . או אולי תקווה בעתיד או ציפיה . לפעמים החיים נראים תהום אבל בסוף יבוא מישהו שיאיר לך אתזה עם ים של אופטימיות. יבוא הסוף הטוב גם אם הוא נראה לך רחוק או בלתי אפשרי . בסוף יבוא האחד ובסוף תמצאי את העבודה שרצית ובסוף השקרנים יעזבו את חייך ותאהבי את עצמך ותהיא שלמה עם עצמך ואולי זה קצת רחוק ואולי זה עיניין של כמה חודשים אבל זה יבוא. תביני החיים זה כמו מסלול מכשולים אחד ארוך של אופניים. פעם אתה למעלה ופעם אתה למעטה . אל תתני למצבי רוח להשפיע לך על החיים עצמם . תקומי ותחליטי שמהיום את מתקדמת קצת וקצת שם . לאט לאט החיים יאירו לך אני מבטיחה לך. והאנשים הנכונים ככה פתאום יופיעו בחייך.

אני גם במצב דומה(וגם לא מתכנן לפגוע בעצמי..) למרות שאני לא ממש יכול לייעץ לך בנושא כי בעצמי לא מצאתי כ"כ סיבה לחיות אני יכול להגיד לך לפחות שאת לא לבד בסירה הזו.. תנסי כל עוד את עדיין כאן לנסות למצוא דברים קטנים להנות מהם/ לברוח אליהם לפעמים. אני מצאתי מפלט כזה בסיפורי פנטזיה מהמזרח -_- . תנסי למצוא משהו שיביא קצת אור ליומיום שלך נראה לי.. אמרו לי שאולי זוגיות יכולה להביא קצת אושר גם.. או לפחות הסחת דעת אני מניח..

שואל השאלה:
כן אתה יודע זה לא שמישהו ירצה אותי... בטח שלא במצבי

מבין את הראש שלך תכלס אני גם לא ככ אוהב את עצמי ולא חושב שכדאי למישהי לצאת איתי אבל למרות זאת אני חושב שאולי אם נסתכל מהצד אנחנו לא כ"כ נוראיים לאחרים.. אל תתבאסי יותר מדי.. תנסי למצוא נקודות אור..

אני מבינה שקשה לך עם הרגשה הזו ואת מרגישה רצון אז לסיים את החיים בגלל דיכאון וייאוש, אל תוותרי.