נפגשתי היום עם חברה טובה שלי. היא העירה על הפצעונים שלי,על השפם שלי,על הידיים ועל הכל,אבל(המשך בפירוט)

היא לא חברה אמיתית, חברה אמיתית לא תעיר לך על דברים חיצוניים, חברה אמיתית תאהב אותך בדיוק איך שאת, עם שפם, שיער, ולא יודעת מה
את לא צריכה להתייחס למה שהיא אמרה, את יפה בדיוק כמו שאת ואת לא צריכה הערות מאף אחד, תקשיבי ללב שלך ורק את יכולה להחליט אם את רוצה לגלח או לא, יופי של אדם לא נמדד לפי כמות השערות שלו או לפי אם יש לו שפם או אין לו שפם, דרך ארץ קודמת להכל.

היא כנה מידי, את מכירה אותה.

וגם לי מעירים על שיערות בידים וכל זה, אני אומרת להם שלא מעניין אותי מה הם חושבים, שאני אגלח מה שבא לי מתי שבא לי והם לא יקבעו לי כלום

ולגבי הפצעונים, תגידי לה שאין לה זכות להתערב לך בפנים, זה לגיטימי שיהיו לך פצעוני בגרות, אני בטוחה שגם לה יש/יהיו פצעוני בגרות בקרוב ואז נראה אם היא תדבר אלייך כמו שהיא דיברה אלייך היום.

תחליטי את, את מכירה אותה... אני אישית לא הייתי עושה מה שהיא עשתה וגם לא היה נעים לי שעושים לי את זה אבל יכול להיות שהיא חשבה שזה בסדר ולא הבינה את חוסר הנוחות שזה יוצר וחוץ מזה הקשר ביניכן טוב... השאלה היא אם זו תחושה מתמשכת או לא, בכל מקרה אני בעד קודם כל להעיר לה ולהסביר שזה לא דבר נחמד להגיד ולא ישר להחליט על פי זה אם לשמור על קשר או לנתק.

קוגם כל לא מגלחים שפם! יהיו לך זיפים כמו של גברים! עושים רק שעווה..
תגידי לה שהיא לא אמא שלך ואין לה זכות לומר לך מה לעשות,תנתקי איתה קשר.
עם חברות כאלה מי צריך אויבות?

ממתי אסור לגלח שפם

אור יהיו לך זיפים אבל תעשי מה שבא לך