דברים שרק ביישנים יבינו?

העינוי שכרוך בלהיכנס לחנות ולבקש עזרה מהמוכר :<

מחמיאים לך ואת לא יודעת לאן לקבור אאת עצמך.

קרה?

כשהייתי ביישן והיו מחמיאים לי בציבור הייתי רוצה לקבור את עצמי באדמה..

כשהמורה החמיאה ואני כולי יורדת לאט מתחת לשולחן חח, אני עדיין זוכרת את הרגע

את ממש שקטה לא שמים לב שאת שם ואת שומעת את כל הריכולים

כשהמורה פונה אלייך שתגידי את התשובה לשאלה

שאתה חושב אלף פעמיים לפני שאתה רוצה לומר משהו.

כשמסתכלים לך בעיניים ואת מנסה להסתכל חזרה

שאתה חושב על כל דבר שעשית אם עשית את זה טוב

שמחמיאים לך מול כולם
זה נחמד אבל מביך בטירוף
למשל קרה לי ביום שישי שהמורה שלי אמרה לי וואו איזה יפה את
וכולם הסתכלו עליי והתחיל להיות לי חם בכל הגוף

שהמורה שלך מחליטה להגיד לך באמצע שיעור בואי החוצה ואז כולם מסתובבים אלייך ומסתכלים עלייך.

כשאת מדברת עם מישהו ומנסה להסתכל לו בעיניים אבל לא מסוגלת.

כשאת לא מבינה מה המורה הסבירה אבל מתביישת רצח לשאול

כשאת פוגשת מורה שאת ממש ממש ממש אוהבת אבל מתביישת רצח לתת לה חיבוק כי בטח יסתכלו

כשההורים מתעצבנים עלייך כי את לא רוצה לעשות משהו מסויים, אבל הם לא מבינים שזה לא בגלל שבא לך לעשות להם דווקא ;-;

שאומרים לך "מה את מתביישת"
ואז את עוד יותר מובכת