איך אנשים עם הפרעות אכילה ממשיכים

הם לא תמיד שמות לב

זו מחלה, הם כבר לא שולטים בזה

זאת מחלת נפש. הרבה אנשים עם הפרעות אכילה אפילו לא מודעים לזה שהם חולים, או שמשכנעים את עצמם שלא
ויש כאלה שפשוט לא אכפת להם שזה מסוכן
או שפשוט הרצון להיות רזה/ לסבול יותר חזק מהרצון לחיות חיים טובים

וגם זה לא כזה קל להפסיק עם זה.

כי כשהם בהתחלה הם לא מודעים לכך שהם חולים. זה מתחיל מאובססיה ומפרפקציוניזם, ולאט לאט מדרדר. לשלב שכבר לא אכפת להם שזה מסוכן, הם חולים, המטרה שלהם נמצאת מקום ראשון. זה מצב מנטאלי שהוא לא יציב להבין ולהזהר מהסיכונים.

את לא תביני עם אין לך את זה
כשאת מגיעה למשקל שאת רוצה את משם לא יודעת מה לעשות עם עצמך כי אף פעם לא באמת אהבת את עצמך וזה לא שינה כלום הקילוגרמים שהורדת בהרגשה שלך ואז את מפחדת להשמין ואז מרוב שאת מפחדת להשמין את נזהרת לאכול כל דבר שמן ואז את נכנסת לזה עוד יותר ועוד יותר אבל אותי למזלי יחסית עצרו מוקדם

אני כשהתחלתי עם זה לא ידעתי כמה זה מסוכן וגם אם קראתי על זה באנטרנט ,שמתי ז*ן ואמרתי לעצמי שזה בטח רק במצבים קיצוניים מסוכן.
רק אחרי שאתה חווה את ההשלכות על בשרך, אתה מבין את זה..