כתיבה- דעה

מה אתם חושבים?

אמצע אוקטובר, גשם זלעפות.
הרחוב שומם ונשמע רק קול נקישות המגפיים הכבדות.

כבר חצות,
המכוניות כבר לא נוסעות,
אני זקוק בדחיפות למספר כוסות.

את הספירה איבדתי לאחר שעה של שתייה,
כשנתקפתי סחרחורת והתמוטטתי על הרצפה.

כוכבים, ברווזים, תוכניות ילדים.
"ברמן, אפשר עוד שלושה סיבובים?"

"בן ז**ה מז***ן, לך, תחזור לחברים."
מפה לשם סיימתי עם כמה חבורות על הפנים.
אבל זה בסדר,
מתרגלים.
כל עוד לא מציפים הזכרונות בבקרים.

מתנדנד לצד הדרך,
נתקלתי במדרכה כששפשפתי את הברך.
הראש מהדהד כמליוני פעמונים,
העולם נראה אחרת ללא החמימות בפנים.
אבל זה בסדר, יש לי את המשקאות המנחמים.

"מישהו כיבה את האורות?!"
אני חיי בחשכה מוחלטת.
הביתה בקושי חוזר,
אישתי כבר מיוסרת.

כוכבים, ברווזים, תוכניות ילדים.
"ברמן, אפשר עוד שלושה סיבובים?"

"בן ז**ה מז***ן, לך, תחזור לחברים."
מפה לשם סיימתי עם כמה חבורות על הפנים.
אבל זה בסדר,
מתרגלים.
כל עוד לא מציפים הזכרונות בבקרים.