איך הייתם מרגישים אם לאחותכם הייתה הפרעת אכילה?

ממש רע. תמיד הייתי דואגת לה ובודקת אם היא אכלה מספיק ולא הקיאה

לאחותי כבר יש הפרעת אכילה ואנחנו נורא תומכים בה. אני קונה לה מלא אוכל והיא במעקב ומשתפרת

דואגת ממש ועושה הכול כדי לעזור לנו

לה*

אני לא יודעת מה הייתי עושה וממש קשה לי לדמיין את זה כי אני מבינה את המשמעות של אנורקסיה/בולמיה.. וקשה לצאת מזה וזה מצב נפשי קשה ואין בכלל ביטחון עצמי וזה הדבר האחרון שהייתי רוצה לאחותי.
מה שכן אם זה היה קורה לה פשוט הייתי דואגת שאמא שלי לטפל בה כמו שצריך עם פסיכולוג ודיאטנית ושתבין שזה לא צחוק ולא להעלים מזה עין ולטפל בזה הכי מהר שאפשר. ולהסביר לה שהיא לא יכולה לשקר לגבי מה שהיא אוכלת כי אני מכירה את כל הטריקים. ולמרות שאין בי לבינה תקשורת משהו והיא תצרח עלי לא להתערב וגם אמא שלי , עדיין אכפתי לי ממנה ואני אנסה לעזור ולשלוח לה סירטונים וכתבות. ואילו להציע לה שאני אתן לה טיפים לאורח חיים בריא בלי המסביב של בהפרעות אכילה והייתי עושה הכל בשביל שהיא תצא מזה
כי זה באמת היה ממש משפיע עלי !

חח יצא לי הודעה ארוכה יותר ממה שהתכוונתי

בתור מישהיא שמתמודדת יום יום הייתי ממש דואגת והיה תקופה שהיה נראה לי שהיא יורדת במשקל אז דיברתי איתה ..כמה שזה נשמע אבסורד ממש לא הייתי רוצה שתכנס לשיט הנוראיי הזה