בחיים שלי לא טסתי איך זה מרגיש?

לא באמת מרגישים את הטיסה.
זה מאוד מרגש פעם ראשונה ומרגישים את ההמראה והנחיתה אבל את מהלך הטיסה לא מרגישים, זה כמו ללכת על קרקע ולא מרגישים באוויר. נחמד להסתכל על הנוף אפילו אם הוא בכלל עננים.

אם את כמוני את תשני כל הטיסה זהה כיף השלמתי שעות שינה שם

שואל השאלה:
זה לא יותר כיף להרגיש את הטיסה?

לא זה כיף לקום לארוחות זה לישון ולאכול

אם תרגישי את הטיסה זה יקח יוצר זמן וישעממם לך

שואל השאלה:
חחח שחושבים על זה אולי באמת עדיף לישון^

את צריכה עיסוק אני פשוט נרדמתי את יכולה לראות טלווזיה לאכול לדבר בבואצפ לצייר

זה הרגיש לי כחו לישון בשמיים

מה שקורה לרוב זה שאפילו בפעם הראשונה כשאת נלהבת את ערה וחווה את הטיסה אבל מתישהו, תוך שעה שעתיים בגג, את ממצה את העניין כי בסך הכל אין באמת משהו מעניין לעשות. אז את צונחת לישון

זה תלוי אמא שלי המקיאה אחותי המושעממת אבא שלי המתבונן אני הישנה

אחותי גם אני לא טסתי בחיים זה מפחיד אותי ברמות ולמעשה זה לא הפריע לי בחיים חוץ מהתחושה שחברים לפעמים עוזבים ל-שבועיים+

הטיסה עצמה סיוט, אבל שווה רק בשביל הדיוטי והצחוקים עם החברים..

הטיסה עצמה ממש משעממת חח אבל כשאתה מגיע ליעד פתאום אתה רואה אנשים אחרים מנטליות אחרת ונוף אחר אתה מתחיל להתרגש... כי אתה רגיל כל החיים שלך למשהו מסויים ואז אתה פתאום רואה משהו אחר

אם אתה לא טייס קרב אז כמו נסיעה באוטובוס אבל צפופה וארוכה

משעמם
רק מחכה שייגמר

כיף מאוד

רגיל כזה
כאילו כמו שאת נוסעת פשוט על כביש חלק בלי עצירות
ההמראה והנחיתה מורגשים ההמראה לא מפחידה והנחיתה לפחות לי זה מפחיד ויש לחץ נוראי באוזניים

אה ודרך אגב אם יש לך מזל כמו אצלי(מקווה שזה ישתנה) מאחורייך תמיד יהיה ילד/ה קרציה ששם את הרגליים על הכיסא וזה כל כך מעצבן ואז את מסתובבת להגיד לו מספיק וזה לא עוזר ואז את אומרת להורים והם אומרים לו והוא מפסיק לכמה דקות ואז הוא חוזר על זה ושלא נדבר על הצעקות של הילד וכמה שהוא מדבר
בקיצור רק בגלל זה זה יכול להרוס לך את כל הטיסה