אתם חושבים שלמדנו את הדרכים להבעות רגש כמו לצחוק שמצחיק או לבכות כשעצוב, מהחברה, או שזה משהו שמובנה במוח שלנו?

אני חושבת האמת שהאופציה השניה הרבה יותר הגיונית , אבל מה ששאלת טיפה מערער את זה. אם תינוק רגיל לסביבה מסוימת , להתנהגות מסוימת - ככה הוא יתנהג.

זה אותו דבר כמו נניח ילדים שגודלים בבית עשיר , שמעולם לא היה חסר בו דבר , שלא הרגישו במינוס , קיבלו מה שהם רצו כל החיים , ההורים עבדו בשבילם ועשו להם חיים קלים , ובדכ הם מאד שוויצרים ופלצנים באופי שלהם , הרבה יותר מתנשאים גאוותנים וחסרי אמפתיה , מגלים פחות רגישות כלפי הסביבה שלהם. זה לא תמיד ככה אבל זה לרוב , הם לא יודעין להעריך ויכולים להיות חסרי מצפון בנוסף לזה , הכל מובן להם מאליו ולכן הם לא יכבדו.

אני כן חושבת שרגש יכול להיות מושפע מהסביבה אבל מה שמניע אותו זה המוח.

הסבירו לנו על זה שזה משהו שמתקשר למוח והורמונים שמתפרצים בגוף בסיטואציות שונות שגורמות לתגובות האלו, אבל אני מאמינה שיש גם חלק לסביבה בכך

אני חושבת שזה שילוב של שניהם