פריקה...אני חייבת להוציא הכל..מה אני עושה עם עצמי?

מאז שאני זוכרת את עצמי כשהייתי קטנה הייתי ילדה אגואיסטית מפונקת שחשבה שכל העולם שייך לה. אני תמיד התנהגתי מוזר ליד הילדים ותמיד חשבתי רק על עצמי. אני לא רציתי להתחבר לילדים שרצו להיות איתי והתרחקתי מהם או העלבתי אותם..עכשיו אני כבר בלי ביטחון עצמי והמצב החברתי שלי לא בשמיים אבל אני לא מאשימה בזה אף אחד. ואני רק חושבת על כך שאני בנאדם נוראי ואני מנסה לשפר ככל שאפשר. אני מנסה להיות הכי נחמדה שיש אבל אני מרגישה שאני לא טובה בשביל אף אחד..
אני כמובן לא חושבת שכל העולם שייך לי, התגברתי כבר מזה, אבל זה רודף אותי כל היום, אני מנסה לא לפגוע בבני אדם וקשה לי להגיד לא, קשה לי לסרב לעשות משהו כי אני לא רוצה שיראו אותי גם היום שאני מפונקת ושלא אוהבת לחלוק.כמובן שיש כמה אנשים שחושבים שאני חמודה ונחמדה והמורים בבית ספר מתו עליי, אבל אני לא יכולה לחיות בפחד הזה יותר, אני רק רוצה להיות בן אדם טוב, לשכוח מהעבר וללמוד ממנו ולשנות את העתיד, אבל אני לא יכולה. העבר משפיע עליי יותר מדי. מה לעשות כבר?! ופסיכולוג לא יעזור כי אין לנו כסף. אני רק רוצה להרגיש טוב ולחיות בשקט ולהשתפר...