9 תשובות
רובם חיים ממש בעוני.
יש הרבה שהם נחשבים עניים והכסף הוא הולך בעיקר לאוכל ופחות למשחקים ובגדים
יש לי משפחה חרידית ואנחנו נכיד הבאנו להם ריהוט בהתחלה ומתנות כמו צעצועים חדשים ובגדים או דברים שהם צריכים כשהיינו מבקרים אותם. אבל זה עם הזמן משתנה ועכשיו הם לא צריכים ממש
הם לא מבזבזים הרבה
ויש מלא שחיים בעוני
הם מקבלים כסף מהמדינה
תרומות, לרוב הבגדים והאוכל באים מעמותות בשבילם
הם כמובן גם עובדים וזה לא נכון המדינה לא מממנת את כולם (לפחות את האזור שאני מכירה)
תחשבי שההוצאות שלהם ממש שונות משלך.
הם לא טסים לחו"ל, לא קונים מכשירים יקרים, לא משלמים חשבון אינטרנט/כבלים, הבתי ספר של הילדים שלהם לא עולים כסף (!), לא לומדים באוניברסיטאות וכו', לא יוצאים למסעדות/בתי מלון, הבגדים עוברים בירושה אחד לשני, אין יותר מידי פיזור ובזבוז, אין להם בד"כ רכב, הם חוסכים גם באוכל - נגיד, לא תראי אותם קונים איזה נתח בשר סתם באמצע השבוע ואפילו לא כל שבת, הם חיים בצמצום והם בסדר עם זה, זה מה שיפה! הם לא מתלוננים או משו, זה החיים שלהם, וזה מראה לנו שאפשר להסתדר גם בלי כל ה"מותרות".

ואני מכירה את כל זה, אני לא סתם ממציאה, יש לי משפחה חרדית ממש.

יש כאלה שהם לא חרדים ממש קיצונים (כמוני לדוגמא) ואז דווקא יש את כל ההוצאות האלה וזה כבר לא ממש שונה, וההורים שלי עובדים קשה כדי לממן אותנו, ו... טוב, אין לנו 10 ילדים XD
המדינה ממנת את חלקם וזה עובדה
רובם עובדים אולי לא רשמי וגם אם לא יש להם הרבה חובות לבנקים