יש כאן מישהו שחווה הרדמה של בעל חיים? מה הרגשתם? איך התגברתם?

מבינה שהתכוונת להמתת חסד של חית מחמד שחולה , דרך זריקת הרדמה.
חויתי את זה בחתולה חולת סרטן שהייתה לי . ההחלטה כל כך כואבת ריגשית, שאי אפשר לא לבכות.
אבל הייתי ליד החתולה , כשזה קרה. ליטפתי אותה , ודיברתי אליה .
נתתי לה הרגשה של אהבה . הרגשה שהיא לא לבד ואהובה.
תוך שניות עיניה כבו .
ממש תוך שניות היא מתה. לא להאמין כמה שזה מהיר , וללא סבל.
להשאיר אותה כואבת וחולה עם סרטן - לא הייתה בכלל אפשרות. כך שמעבר לכאב של הפרידה , זה המעשה הנכון .
הכי נכון עבורה .
לאחר שהתאבלתי עליה , ועיכלתי את העניין, יכולתי לאמץ שוב.
ולפתוח את הלב שוב.
זה גם מה שמומלץ.
לאחר שמעכלים ועובר זמן, לאמץ גור חדש ושובב , או שניים, ולהנות מהם.

שואל השאלה:
גם לשלנו היה גידול במוח, זה כלכך טרי,אין יום שאני לא חושבת עליה, לפני שאני הולכת לישון זה בכלל סיוט, אני לא יודעת איך אני אתגבר על זה, אנחנו גם לא במצב לאמץ עוד אחד, אנחנו לא נעבור את זה שוב

לפני חצי שנה.
קשה מאוד מאוד. הרגשתי נורא שאני מוביל חתול אל מותו, אבל ידעתי שהוא סובל, ושזה עניין של זמן עד שהוא ימות בעצמו, ויסבול יותר.
איך התמודדתי?
גלידה, בכי, ושני חברים טובים.

וזמן. הזמן עוזר. אימצנו גור חדש, הוא מספק לנו המון התעסקות.
אהבתי כל כך את החתול שלי, אבל היה לו רע, ועכשיו טוב יותר.
עברתי אתמה שעברת, חודש שלם שרק בכיתי, ואני לא מגזים.
את לא תאמיני אולי, אבל הזמן באמת מרפא.

לפני חודשיים הרדמנו את הכלב שלי בגלל שהוא סבל כבר והיו לו בעיות בגלל הגיל שלו (14)
היה לי ממש עצוב בכיתי ימים וקברנו אותו
מה שאני עשיתי זה לפתח תמונה שלו שהייתה לי בפלאפון
ואז שמתי את התמונה במסגרת בחדר שלי וזה די עוזר לי להתמודד עם המצב

לפני שלושה חודשים הרדמנו את הכלבה שהייתה לי.
היא הייתה רק חודש אצלינו אבל נקשרנו אליה מאוד!
זה היה ממש קשה במיוחד שהיא הכלבה הראשונה שלנו.
הרדמנו אותה כי היא הייתה חולה במחלה שהיא לא הייתה שורדת והיא סבלה מלא.
היא הייתה גורה ממש קטנה.
שוב, זה מאוד מאוד מאוד קשה נפשית.
אבל עכשיו אנחנו בדרך לקחת עוד כלב/ה לעשות חוויה מתקנת.