אמא שלי חושבת שאני לא ילדה נורמלית ושהמחשבות האובדניות (לא עושה כלום) שיש לי הן שטויות.. זה נורמלי?

כן גם לי לפעמים יש

אני חושבת שזה נורמאלי לחלוטין שיש לאנשים מחשבות ותקופות קצת פחות טובות

אה חשבתי משהו אחר, לא משנה

כן, הורים תמיד יגידו שהכל בסדר עם הילדים שלהם וידחיקו דברים רעים.

שואל השאלה:
אין מי שיעזור לי..
ואני לא מסוגלת לדבר איתה על זה..

עצוב וחבל

פסיכולוג?

יש כאלה שבכלל לא מאמינים במחלות נפש..

שואל השאלה:
אין לי כסף ואני מתביישת לבקש טיפול
חוץ מזה גם אנחנו קצת במשבר כלכלי אז אי אפשר

איו לך מה להתבייש החיים שלך הם לא צחוק זה חשוב קשה אבל תנסי לדבר איתה

שואל השאלה:
אני ממש מתביישת

אני מבינה אותך לגמרי אבל את חייב לנסות להגיד משהו רק שהיא תראה שאת רצינית ושלא תהיי בזה לבד עם כל הרגשות האלה
זה לא שהיא מזלזלת בך פשוט היא מעדיפה להאמין שזה לא רציני ושזה יעבור בקלות ושהילדה שלה בסדר זה טבעי ומאוד הגיוני מצידה אבל את חייבת להגיד לה או לפחות לנסות על איך שאת באמת מרגישה באמת שהיא אמא שלך והיא דואגת לך הכי בעולם אין לך ממה להתבייש זה באמת חשוב היא תעזור לך
אני מבינה שזה מביך ואת יכולה לנסות לתכנן לפני מה להגיד לה בצורה שהיא נוחה לך אבל אני רצינית תפני אליה אפילו בקטנה והיא משם רק תנסה לעזור לך

את לא צריכה להתבייש לקבל עזרה בזה. תעזי.. דברי אתה על זה

אולי עם אחד המורים שאת מתחברת?

לא

אם זה נורמלי שהיא חושבת ככה? לצערי כן
אבל תדברי איתה ברצינות

לא. ממש חוצפה מצידה, יש מישהו אחר שיכול לעזור לך?