8 תשובות
תבקשי ללכת לפסיכיאטר שיאבחן אותך
אנונימי
כנראה קשה להם להבין שזה דיכאון שצריך עזרה בו, תסבירי להם על זה .
אולי יועצת בית ספר? היא יכולה להפנות אותך לטיפול..
תבקשי עזרה מבחוץ אולי בית ספר או חברות... מורה או יועצת
לא מחייב שאת בדיכאון זה גיל כזה עם מצבי רוח משתנים,תשתדלי להנות ולצאת לבלות עם בני גילך, בנוסף אם טת בטוחה שזה דיכאון לכי לאיבחון בדרך כלל הורים מרגישים את הילדים שלהם...
מימה הדיכאון נוצר ?
את לא כישלון יקירה, אם לא היה לך מה לעשות פה לא היית נשארת במציאות..
קשה, אני יודע.ובכל זאת את חייבת להחזיק חזק זה יעבור. ובשום אופן אל תתפתי לפתור את זה עם כדורים פסיכיאטריים, הלב שלך לבד יגלה מה חסר לו
למישהו יש חור בהשכלה.
אני דכאוני, ואני לא כל היום במיטה.
אני לא חותך כל יום.
אני לא נאנסתי, אף אחד לא נרצח, ואפילו לא היה לי סטרס לדיכאון. אה, ואין לי דיכאון גנטי.
דיכאון זה דבר שמאוד קשה להסביר אותו, זה קצת כמו מרק רותח, חריף וסמיך. כל דבר מייצג כמה רגשות מאוד שליליים, והמרק הזה מותאם לפי האדם, ככה שהוא שונה לגמרי.
נגיד:
ניתן מטאפורה שהמרק הוא החיים שלנו, ובמצב רגיל הוא טעים.
כל טעם או מרקם רע שנוסיף הוא משהו שקרה לנו בחיים, וברגע שהמרק כבר לא בדיוק אכיל או טעין נוכל להגדיר את האדם כמדוכא. זה שהמרק לא אכיל לא אומר בהכרח שנוסיף לו עוד משהו רע, לא? כי לשבת במיטה כל היום זה לא אפשרי, בטח כשלא מאפשרים לזה.
מה שהוא אמר ממש מטומטם, עדיף שתנסי לפנות לייעוץ אינטרנטי כלשהו. יש הרבה צ'אטים כאלה, ואני רגע אחפש סרטון של מישהי שמדברת מניסיון על מה אפשר לעשות. רק... תחלישי קצת את האוזניות. ממליץ לראות עוד סרטונים שלה (היא די מוכרת, אבל בכל זאת), היא סובלת מדיכאון כרוני המון שנים ויש לה קצת נסיון. לא כל הסרטונים שלה רציניים, וגם כשהם כן לא כל הסרטון רציני, אז לפעמים זה קצת עוזר לצחוק קצת.
אני ספציפית תמיד כאן אם את צריכה עזרה.