אני ממש רגישה, אני לוקחת הכל ללב ובוכה כמעט מכל דבר, הדמעות פשוט יוצאת, לפעמים אני אפילו לא שולטת בזה, איך להפסיק להיות ככה?

אני כמוך יואו

רגישות זו תכונה מוערכת

תשמעי עם הזמן את תלמדי לשלוט בעצמך, כשיהיה לך יותר ניסיון ואת תדעי לשים זין על כל העולם.
וגם אם לא אין מה לעשות, זוהי את. ואת מדהימה בדיוק ככה ;)

אל תפסיקי עם זה אבל כל פעם שאת רוצה ליבכות תלכי לצד שלא יראו אותך תשדרי שמחה כמה שאת יכולה בחיים את הדמעות תתישמרי לעצמיך (ככה גם אני)

גם אני הייתי ככה ופשוט אמרתי לעצמי שלא מגיע לאנשים האלה את הסיפוק שהם הצליחו לגרום לי לבכות, בהתחלה תנסי לעצור את הדמעות או ללכת משם, אני בטוחה שתצליחי ;)

אנחנו נולדים לתוך חברה בה אנו שונים מאוד, כאילו נפלנו מהירח. החברה לא במיוחד מחבבת את הרגישות הזו ורואה בה חולשה. ואז כל מה שקורה אתנו מאז שנולדנו גורם לנו רק להדחיק את הרגישות, לברוח ממנה ולהוכיח לעולם שאנחנו חזקים ונורמליים. כמובן, יש ילדים שנולדים להורים רגישים מאוד או גדלים בסביבה תומכת ומכילה ואז הם גדלים לאנשים רגישים מאוד עם איזון נפשי ורגליים על הקרקע.
זה, בעצם, אומר שאין שום דבר רע ברגישות עצמה. הבעיה מתעוררת ברגע שאנחנו לא מחוברים לרגישות הזו ולא יודעים איך להתנהל איתה. מנסיוני האישי אפשר לעבוד עם זה. זה דורש אמון, כמון בהתעמלות, ובשבילי זה עובד. כמובן, עוד לא סיימתי, אפשר לעבוד על כך כל החיים. אבל כבר בשנים האחרונות, מאז שהתחלתי להשתמש בכלים של יוגה תרפיה, אני מוצאת את עצמי הרבה יותר חסונה נפשית ומחוזקת פיזית.
לא נהייתי פחות רגישה, אולי אפילו יותר, אבל אני תמיד יודעת שאחזור לאיזון, למרכז שלי, כל פעם שיקרה משהו מכאיב ועוצמתי. והיום הרגישות שלי משרתת אותי הרבה יותר מאי פעם. הרי ברגישות עצמה ישנן מתנות רבות – האינטואיציה, האמפטיה, היצירתיות, האומנותיות, הרגישות לזולת, הראיה של הרבה פרטים חשובים שאף אחד אחר לא מזהה, היכולת למיין דברים לקטגוריות הרבה יותר מעודנות ומדוייקות.
גם על התלמידים שלי (ליוגה וליוגה תרפיה) אני רואה שינויים ברגע שהם לומדים איך להרגיע את עצמם ברגע של הצפה, איך להעצים את כמות האנרגיה הנפשית שלהם בעזרת החיבור למשאביהם הנפשיים, וגם, למשל, כשהם לומדים להקשיב לאתותים של עוררות יתר ולעשות בחירה מודעת להשאר במקום מועט גירויים במקום להמשיך להעמיס על עצמם. אני מאמינה ובטוחה שאדם רגיש מאוד בהחלט יכול לחיות חיים יציבים ומספקים.

רגישות היא תכונה שנמצאת אצלך כחלק מהאופי.
ועלייך לאהוב את עצמך ואת האופי שטמון בך, בלי לשנות אפילו תכונה אחת ממנו.
מדוע את רוצה להפסיק להיות רגישה? מדוע את רוצה להפסיק לבכות?
דעי לך שיש אנשים שמאוד מעריכים אנשים רגישים, ומאוד מעריצים את התכונה הזו.
גם לי לעיתים הרגישות מפריעה, אך תמיד חשוב להיזכר שלאהוב את עצמך זהו הדבר הכי טוב שאת יכולה להעניק לעצמך. אל תשני את התכונות היפות שבך. רגישות היא תכונה מקסימה.
באמת:-)

רגישות היא תכונה שנמצאת אצלך כחלק מהאופי.
ועלייך לאהוב את עצמך ואת האופי שטמון בך, בלי לשנות אפילו תכונה אחת ממנו.
מדוע את רוצה להפסיק להיות רגישה? מדוע את רוצה להפסיק לבכות?
דעי לך שיש אנשים שמאוד מעריכים אנשים רגישים, ומאוד מעריצים את התכונה הזו.
גם לי לעיתים הרגישות מפריעה, אך תמיד חשוב להיזכר שלאהוב את עצמך זהו הדבר הכי טוב שאת יכולה להעניק לעצמך. אל תשני את התכונות היפות שבך. רגישות היא תכונה מקסימה.

וקשה שלא להיות רגישה, זה הרי נמצא לך באופי.
אם את מעדיפה לא לקחת כל דבר קטן ללב, פשוט תחשבי שזה לא שווה את הפגיעה שלך.
אם מישהו אומר לך שאת לא ניראית יפה, אל תקחי את זה כדבר קשה, אלא קחי את זה
כ"נו באמת, זה לא שווה את זה שאני ייפגע, הוא מביע את הדעה שלו, וחוץ מזה, שיסתכל על עצמו קוודם" ככה אנשים שהם ההפך מרגישים, לוקחים את הדברים. תהיי יותר חזקה, יותר יציבה, אחת שלוקחת משפטים של אנשים ושמה אותם בכיס הקטן, אחת שיודעת שזה לא שווה את הפגיעה שלה, שיטה נוספת כדי להיות פחות רגיש היא לזרום. כן, פשוט לזרום. אם מישהו יזרוק לך משפט של "את שמנה" תזרמי ותגידי "אני יודעת, אולי בגילגול הקודם הייתי פרה xd" או אם מישהו זורק עליך פריט כלשהו, אל תהיי רגישה, אלא תזרמי, קחי את הפריט ההוא ותגידי "אה ככה? קבל את מה שזרקת עלי כפול שתיים" זה השיטות כדי להיות פחות רגיש, להיות יותר יציב וחזק, אחד ששם את כולם בכיס הקטן, וכמובן גם לזרום. תתאמני על החוקים האלה ותראי שיהיו לך חיים יותר קלים. שמחתי לעזור, בהצלחה:-)