רבתי ממש עם אבא שלי בערב, וזה כבר יצא מפורפורציה

יעבור לו מחר ואת תתנחמי ותעשו שיחה טובה שתרגיע את הצדדים

מכירה את זה אבל הוא בטח יירגע עד מחר

שואל השאלה:
וואו
זה בחיים לא קרה לי, פעם ראשונה... אני ממש לא רוצה לדבר איתו בבוקר אבל אני יודעת שלא תיהיה לי ברירה

תדברי אתו שיהיה רגוע וגם שאת תהיי מוכנה לדבר אתו

כפי שציינת, סך הכול רבת עם אבא שלך. קורה לכולנו. וכשהוא הגיע לדבר איתך בנושא הוא נתקל בדלת נעולה. הוא אומר לך לפתוח (אם ביקש או דרש או דרש בצעקות לא ציינת) ואת מסרבת. הוא גם ככה עצבני ועוד אחר כך הבת שלו נועלת לו דלת בבית *שלו*? מבין איך זה יכול לעלות את הרף. הוא אחלה אבא לא מכה ולא כלום אז לא חושב שהוא בא לדקור אותך... הקיצור - פשוט אומר שאת צריכה גם את להרגע. תחשבי איך את היית מרגישה. תנסי לבוא מהצד שלו. כאבא. מה הוא. מרגיש בסיטואציה שכזו. אולי הוא מובך. אולי הוא עצוב. אולי הוא מאוכזב. מעצמו? ממך?
תחשבי.

במצבים קשים יותר נוח לדבר בכתב, ותהיי כנה אהובה. שניכם רוצים אותו דבר, יחסים טובים ולמחוק את מה שהיה, להבין אחד את השני הכי חשוב לא לשפוט. תסלחי לו תדברו בכתב