9 תשובות
שואל השאלה:
ברור שהיא דואגת..
אבל זה חונק ברמות היסטריות כבר..
כל הסדר יום שלי כבר סובב סביב החרא הזה ואני לא מצליחה להתרכז בחיים שלי
ולא מצליחה להשיג כלום.
מכיר את ההרגשה. דומה אצלי.
את צריכה להבין כמה דברים:
1:שאת צודקת. אלה החיים שלך ואת באמת מפספסת מלא דברים.
2:זאת אמא שלך. מישהי שילדה אותך. ואת לא הורה שיכול אפילו לנסות להבין מהזה דאגה לילד.
את צריכה לדבר איתה ולהסביר לה שיש לך גם חיים משלך
תשאלי אותה גם למה היא לא יכולה לישון. אולי יש לה איזה בעיה פסיכולוגית שמונעת ממנה לישון כשאת לא בבית? את צריכה להסביר לה שהכול טוב.
אני בת 19 ועושה חיים גם מבלי לחזור הביתה ב2 בלילה
את יכולה להתאים את הלוז ולבלות גם עם ההגבלה הזאת של השעות
ותוך כדי תדברי איתה ותדבירי לה שזה לא יכול להימשך
אנונימית
כנראה שהיא ממש קשורה אלייך ואת חשובה לה.
תעריכי את זה
יש הורים שלא אכפת להם איפה הילדים שלהם מסתובבים.
ויש כאלה שחשוב להם לדעת שהילדים שלהם הגיעו בשלום וככה היא יכולה לישון רגועה

אין ספק שזה מעיק. תדברי איתה על זה, תגידי לה שישר כשתגיעי את תעירי אותה כדי שהיא תראה שהכל בסדר
תסבירי לה (בעדינות שלא תיפגע) שאת ילדה גדולה ורוצה לחיות את החיים- לעבוד, לצאת לטייל להיות עם חברים.
אני בטוחה שהיא תבין.
אבל באמת תהיי עדינה כדי שהיא לא תיפגע, אימהות רגישות מאוד בקטעים האלו
שואל השאלה:
זה לא קשור לשעה
יותר מפריע לי שאפילו אצל חברים אני לא יכולה לישון.
מבינה אותך.
נשמע שלאימך יש תלות גדולה בך, וזה באמת מגביל וחונק.
נסי לשחרר קצת את החבל.
כלומר , להעמיד לה גבול במידה מסוימת.
לא חלילה לענות בחוצפה, אבל לא מיד להסכים לכל מיני הגבלות שלה , ולהיות חזקה גם אם היא לוחצת .
הסברים לגביה , לא יעזרו.
אצלה זה לא לוגי, זה ריגשי.
היא רוצה אותך צמודה , בגלל שאולי חסר לה משהו, והיא לא מבינה שזה לא אפשרי.
את אדם שונה ממנה בצורך ובכלל , והיא רוצה שתנהלי את חייך על פי צרכיה .
תצטרכי להיות חזקה מולה , במובן של לא להשבר, לא במובן של כעסנית.
כמה שתסבירי לה, לא יעזור , כי זה נוגד את הצורך שלה .
תצטרכי להסכים לא להיות פליזרית כלפיה , לא להסכים מיד אם הטענה שלה לא לוגית.
זה לא אומר להתנגד לכל.
ברור שלא. זה אומר להתחיל לשים לה גבול מסוים, ולא להכנע לסחטנות ריגשית, אם היא תפעיל.
ברור שזה חונק אותך.
השינוי יבוא רק ממך, ממנה לא, כי נוח לה.
אם את לא מסוגלת לבד, לכי למספר פגישות טיפוליות, על מנת להתחזק .ולעמוד מולה.
בהצלחה לך.
תדברי איתה על זה
תגידי לה את מה שאמרת לנו
תסבירי לה שעוד מעט גם תעזבי את הבית והיא צריכה להשלים עם זה שלא תהיי שם
היא צריכה לישון גם אם היא לא יודעת מה קורה איתך ושככה זה
אמא שלי גם כזאת,אני מניחה שצריך פשוט להתרגל לזה ולאט לאט לעשות דברים בלי לשאול.פשוט תעדכני אותה מה קורה איתך מדי פעם כשאת יוצאת ,תגידי לה מראש באיזה שעה את חוזרת כדי למנוע מראש וויכוחים איתה.
היא דואגת לך
אם זה מפריע לך תדברי איתה פשוט