מי שחווה כאן שכול ואובדן של מישהוא מהמשפחה ,אני מדחיק בראש שזה קרה ולא נזכר בכלל בנפטר כי זה ממש קשה לי ואני מתחיל לבכות

קודם כל תמיד טוב לדבר ולשפוך אבל לא כל הזמן ולכן חשוב גם להדחיק ופחות לדבר על זה כי אחרת תיכנס לדיכאון כלשהו, לדעתי זה בסדר.

אני גם מדחיקה דברים, השאלה היא למה לא? עוזר לתפקד יותר במהלך היום יום ואני לא חושבת שהפיתרון תמיד הוא לדבר על הכל, לפעמים זה מציף את הבעיות מחדש, ככל שתחשוב על זה פחות ככה עדיף