אני בן אדם רע.. כאילו ממש.

שלא תבינו לא נכון.. פעם אחת בחיים שלי לא הייתי רעה למישהו סתם. אני נחמדה תמיד אבל אני רעה למי שרע אליי ומנצל את זה שאני נחמדה...אבל הרגע קלטתי עד כמה רעה אני למי שרע אליי.. חבר שלי בגד בי עם מישהו שהייתה ממש קרובה אליי וכל הזמן הזה היא ניסתה לשכנע אותי להיפרד ממנו ולא הבנתי למה.. אז כשגיליתי אני פשוט החלטתי לספר לחבר שלה לשלוח אנונימית להורים שלה תמונות שלה נמרחת עליו (הם דתיים ממש) ולסכסך בניהם.. ועוד לא הצלחתי לחשוב על משהו לאקס אבל חשבתי להתחיל עם אח שלו שדלוק עליי.. הוא ממש מקנא באח שלו תמיד ואם אני אצא איתו זה יהרוג אותו... אין מה לעשות. אני לא יכולה לתת לאנשים לנצל אותי ופשוט לתת להם לצאת מזה.. זה גם נותן לי נחמה ומרגיע אותי... מה אתם אומרים? לצאת עם האח או שזה עדין מדיי? אני חושבת שזה אחלה..