נמאס לי מהכל

אני רוצה לשנות את המצב אבל אני מפחדת. יש לי דיכאון ברמה של לבכות כל לילה וללכת לישון בחמש בבוקר. לקום עם כאב ראש לקום בבוקר ולבכות עד שאני הולכת לבית ספר כי קמתי, כי אני לא רוצה ללכת לבית ספר(בלי סיבה) לחזור לבית מותשת ועייפה מהחיים.. נמאס לי כבר מהסדר יום הזה שכולל בתוכו המון בכי ורצון לצרוח. הרבה התקפי חרדה, פאניקה ומה שתרצו. הבעיה היא, שאני מפחדת לקחת כדור ולהיות שמחה. אני לא מכירה את עצמי שמחה, בלי הבכי, בלי המחשבות העמוקות. אני מפחדת ממי שאני אהיה, מפחדת להשתנות. מה לעשות?