בנות מאמינות:

ברור שלא אפסול, אם אני אוהבת אותך אז למה שאפסול אם אתה לא מאמין?

לא אפסול.

לא מה פתאום אם אני אוהבת אותך ואת האישיות שלך אני לא אפסול אותך...
תאמין במה שאתה רוצה ואני אמין במה שאני רוצה...
לא יפריע לי אם אני אוהבת אותך

הייתי יוצאת איתך. גם הייתי מתחתנת עם מישהו כזה רק אם היה מכבד את דת שלי ומכבד את זה שאני עושה מצוות ושומרת

לא, אני לא אפסול.
אבל בתנאי שכן תחגוג חגים (לא בקטע של לשמור אבל כן ללכת לארוחות זה) ותכבד אותי בכיפור.

בקיצור כן כל עוד אתה מכבד את האמונות שלי.

שואל השאלה:
ברור, אני יהודי, חוגג חגים והכל

שואפת ברור
אבל אני לא בןחרת במי להתאהב ואני לא אלחם ברגשות שלי זה סתם יפגע בי...
אם אני מאוהבת בו אני לא אתחיל להתכחש ועוד יותר אם הוא אוהב אותי
אני אעדיף מישהו מאמין אבל אם אני מאוהבת בו כבר או מתחילה להתאהב בו או אחרי שאני מאוהבת מגלה את זה אני לא אנתק קשר ואפגע בעצמי ובו...

אני אישית לא מערבת אמונות בחיי האהבה שלי, וכל עוד הוא מכבד אותי ולא מזלזל במה שאני מאמינה בו - אין לי שום בעיה לצאת אתו. כמו שהוא מצפה שאני אכבד אותו על ההחלטות שלו בחיים, אני מצפה ממנו את אותו הדבר

שואל השאלה:
איזו דוגמא...

רגע.
כל ערבי הוא רוצח?
לא הבנתי.
וגם אם אני אתאהב בערבי אז? לא יקרה כלום.
אני אתאהב במישהו זה בגלל האישיות שלו ולא בגלל הדת שלו. אז לא אפסול בגלל משהו כזה מערכת יחסים.
חוץ מזה שערכים בכלל לא קשורים לדת.
דוגמא- יש אתאיסטים עם ערכים, שהולכים להלחם בצבא ולהקריב את חייהם. אבל רק בגלל שהוא לא מאמין אז אני ישר יפסול? לא.

שואל השאלה:
כמו שכתבתי, אני חוגג את כל החגים עושה קידוש בשישי, מכבד כל איש בלי קשר לאמונתו, רק שאני חוגג בגלל מסורת ומשפחה ולא בגלל אמונה.

עכשיו כילדה בת 16 אין לי בעיה, כאילו זה יהיה קצת בעייתי מבחינת כזה אם נרצה לצאת לאכול וזה אז רוב המסעדות באזור שלי לא כשרות אבל זה סתם מבחינת כאילו אם כן או לא אז כל עוד הוא לא כמו שאר הבנים שלא שומרים שאני מכירה כן עוד הוא לא יצחק על זה אין בעיה.
אבל, אם זה מבחינת בעל או משהו אני לא חושבת ברור אי אפשר להתנגד לרגשות אבל כשגבר מאמין ושומר כמוני זה מוסיף ואם לא אז זה מוריד, אני ארצה לגדל את הילדים שלי עם אותן אמונות שאני גדלתי עליהן כי אני יודעת מה זה ומכירה את זה ואוהבת את זה.

חחח שואל השאלה אתה מחפש פה בנות?!
פחח xd

שואל השאלה:
חחח לא, שואל כדי לדעת בכללי

אני מאוכזב פה מהתשובות של בנות. כנראה שהן לא מודעות לכך, שאין אדם פסול יותר מכופר... דעת תורה: רוצח פחות חמור מכופר.

שואל השאלה:
דרך ארץ קדמה לתורה?

שואל השאל, אמת! לא קשור למה שהולך פה בשאלה...

שואל השאלה:
מה? לא בדיוק הבנתי מה כתבת

^"תוצאה"
שמע אני מאמין דגול
ואין להשוות בין כופר לרוצח יש הבדל ענק בין שניהם

דעת התורה: ה' כן יכול להחליט עם אני אנחנו יכולים להתחתן ועם מי לא, סימן שזה אפשרי לשלוט בה.

שואל השאלה:
והוא עדיין החליט שהיא תאהב אותי?
הנה, גם מבחינתו זה בסדר לא?

לא, יש בחירה. כיוון שיש מצווה לשנוא הכופרים, אז וודאי שה' ישאיר לנו את הבחירה לקיים מצוותו או לא. הנה הפסוק המורה שיש לשנוא את הכופרים:"הֲלוֹא-מְשַׂנְאֶיךָ יְהוָה אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט. תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי".

שואל השאלה:
אתה שונא אותי?
יש לי חברים מאמינים.
הם לא שונאים אותי, אנחנו חברים הכי טובים.
אתה לא מכיר אותי ושונא אותי? אני לא ארד לרמה שלך, ואני חושב שאתה מבייש את הדתיים, כי לא ראיתי דתי ששנא אותי בלי להכיר אותי.

מה יש לי להכיר אותך? אם ברור לי שאתה - כופר, נגמר הסיפור...

שמע שואל השאלה הוא סתם דבע
אי אפשר לשנוא סתם מישהו
אני אישית שונא אנשים שלא מכבדים אותי/ הדת שלי

שואל השאלה:
זה מה שאני אומר, אני לא ארד לרמה שלך, זה לא טוב יותר מלהיות הומופוב או גזען, ואני מסרב להאמין שכל אדם מאמין חושב כמוך

יש לי כבוד והערכה לכל אדם, אבל הייתי פוסלת. לא בגלל שאני חושבת שהוא לא בנאדם מספיק טוב, אלא בגלל שיש לי שאיפות ומטרות להתקדם בחיי האמונה והדת שלי, ואם בן הזוג שלי/בעלי לא יהיה כזה, לא אצליח להתקדם בצורה מיטבית

שואל השאלה:
אלו שכתבו שיפסלו, אין לי בעיה, אבל אתם מסכימים אם "תוצאה"?
אתם שונאים אותי?

אתה מכבד את הדת שלי? אם כן אין לי למה לשנוא אותך

אני שומרת שבת.. אבל אם תכבד אותי אז אין לי שום בעיה לצאת איתך

אני לא מכבד את הדת שלך, אני מכבד את הדת *שלנו*

אני לא שונאת אותך, כי רואים שעדיין יש לך כבוד לדת, בלי קשר לחיים הפרטיים שלך.
אבל במקרה אחר, אני אגיד בכנות, לא הייתי מחבבת במיוחד את אותו אדם.
היית אוהב אדם ששונא את אבא שלך?

מה?
אתה מכבד את הדת היהודית? כן או לא?

שואל השאלה:
חחח כן מכבד, אני יהודי, הדת שלנו

סבבה אז אני אוהב אותך xd (לא בקטע של המוץ מוץ)

הבעיה, שלא כל מי שקורא לעצמו "דתי", יש לו דעת תורה אמיתית. אני בכוונה שאלתי באתר זה כדי לבדוק את זה.

אגיד לך מה, איש יקר, אני לא שונאת אותך ואין לי שום דבר נגדך חלילה אבל, וזה האבל הגדול, אני לא אצא עם מישהו שהוא לא דתי מסיבה פשוטה שזה הדרך שלי ואני לא אגרור את עצמי למערכת יחסים עם גבר אטאיסט למרות שהוא חוגג חגים והכל, תבין, מה אעשה אם זה היה נגרר לחתונה? הייתי בבעיה גדולה...
זה מאוד מורכב, מאוד מאוד..
מה שעומד לי מול העיניים לפני הכל זה אלוקים אבל זה לא אומר שחס וחלילה אשנא אותך על היותך לא מאמין.

לא. אני לא אשנא אותך על זה שבחרת בדרך מסוימת אבל אני לא אצא איתך כי אנחנו לא נתאים וכי יפריע לי דברים שאתה עושה שנוגדים את הדרך שלי.. יש עם זה בעיות וצריכה להיות קצת התאמה בין בני זוג.. ואם אני דתיה מאמינה ששומרת מצוות וזו הדרך חיים שלי והדרך חיים שלך היא אחרת- כנראה אנחנו לא מתאימים..
אתה יכול להיות בנאדם ממש נחמד כן? זה לא סותר כלום אבל עדיין.. אני מאמינה ואתה לא וזה כן יציק לי איפשהו שאתנ לא הולך לפי האמת שאני מאמינה בה.. זוגיות זה לא סתם חברות. זה משהו אחר ולדעתי כן צריכה להיות התאמה בתחום הזה בין שני הצדדים.
מקווה שהבנת את הכיוון חשיבה שלי :)

שואל השאלה:
תודה לכל העונים!

לא, כי אני רוצה מישהו מאמין ושנגדל את הילדים בצורה מסורתית.
וזה לא הגיוני שאתה עושה קידוש וחגים מבלי להאמין. זה צביעות.

הייתי פוסלת, אני לא חושבת שמישהי דתייה יכולה לקיים מערכת יחסים עם אדם לא מאמין.