2 תשובות
בגיל 14-15 החברה הכי טובה שלי (שהייתה אז, כיום לא) יצאה עם בחור סטוציונר עם 20+ אקסיות והוא התבייש בה בבית הספר. קיצר, פחדתי שהוא יפגע בה כמו שהוא בדרכ עושה אז עשיתי עליה מן לחץ חברתי כזה שתיפרד ממנו, בסוף נפרדתי ממנו בוואטסאפ בשמה. אני בעצמי פעלתי מפחד ופעלתי ללא טקט. בהתחלה היא התנהגה כאילו הכל בסדר אבל הפסיקה לדבר איתי לאחר שבוע. בסוף חזרנו להיות חברות כי הבנתי שפעלתי לא נכון וביקשתי סליחה. בכל מקרה, מאז אני לא מתערבת לאף אחד בחיים, רק נותנת עצות במידת הצורך.
תקשורת פותרת הכל.
אבל לצערי, לא תמיד אנשים מספרים לחברים שלהם אם הם נפגעו, ואז זה יוצר מצב בו יום אחד זה מתפוצץ, ואז זה לא נעים לשני הצדדים.
לפעמים אני לא מודעת למה שיוצא לי מהפה או למעשים שלי, אבל בדר''כ אנשים יודעים מתי מישהו נפגע.
בכל אופן, המצב נפתר בזה שחברה פשוט סיפרה שהיא נפגעה, ביקשתי סליחה, ישבנו ודיברנו על זה עוד קצת כדי ''לסגור את כל הפינות'', וזהו.
אני פשוט חושבת פעמיים עכשיו לפני מה שאני עושה.
אבל לצערי, לא תמיד אנשים מספרים לחברים שלהם אם הם נפגעו, ואז זה יוצר מצב בו יום אחד זה מתפוצץ, ואז זה לא נעים לשני הצדדים.
לפעמים אני לא מודעת למה שיוצא לי מהפה או למעשים שלי, אבל בדר''כ אנשים יודעים מתי מישהו נפגע.
בכל אופן, המצב נפתר בזה שחברה פשוט סיפרה שהיא נפגעה, ביקשתי סליחה, ישבנו ודיברנו על זה עוד קצת כדי ''לסגור את כל הפינות'', וזהו.
אני פשוט חושבת פעמיים עכשיו לפני מה שאני עושה.
באותו הנושא: