אני סובל מחרדות ויש לי מחשבות שלא נותנות לי לישון עוד כמה ימים דוד שלי עם פיגור שכלי אמור לעבור מהבית שלנו.

אני מרגיש שאני גם חלק מיזה אמא שלי דיברה עם הרווחה אחרי 7 שנים קצת יש לי מצפון אבל סבלתי שנים ובאמת אמרו לי שאני ילד טוב ממש כי יש לי לב אפילו שאחרים לא היו מסכימים וגם אמרו לי זה הקשה עליי ועל אמא שלי מאוד היא מאוד סובלת ממנו בתקופה האחרונה והיא גם החליטה בשבילה פשוט יהיה לה גם קשה כי קיבלה עליו ביטוח לאומי ואומנה האמתי שככה או ככה זה היה צריך לקרות כי עומד להוולד תינוק של אחותי ולא יוכלו להיות פה שתיים אבל יש בי קצת תחושת עצבות האמת שזה יהיה רק לטובתנו אני באמת נהייתי חולה בגוף ועדיין יש לי מחשבות כאילו אני אשם במשהו באמת יש לי צער ענק ולאמא שלי ממנו הבית קטן מפריע לנו לישון מעיר אותי אתם לא מבינים אני מתעורר מחרדות עם דופק ומועקה זה כבר שנים של פחדים ועצבים ועייפות הייתי חייב לפרוק מה אתם חושבים?