אני רק רוצה לפרוק (למטה)

לפעמים אני מסתכלת במראה ואני רק נגעלת מעצמי..
נגעלת הצלקות שיש לי על הגוף ,
על זה שיש לי מכשיר שמיעה כי כולם יורדים עלי בגלל זה
אני שורדת , ביום יום נאבקת ומנסה להיות הכי נחמדה לכולם והכי עוזרת
אבל אני יודעת שכולם רק עושים ממני צחוק ומסתכלים עלי בעין עקומה רק כי יש בי מוגבלות כלשהי.
אני שונה אני מודה , אני לא כמו כל הבנות שבנים רצים אחריהם אני שקטה שאוהבת לקרוא לעצמה ספרים , מנגות כשאני לבד עד שהבנות המגעילות של הכיתה.. באות אלי ומתחילות להציק לי אני לא מושלמת אבל נמאס לי שכל מילה ומילה שהן אומרות פוגעת בי ואני משתדלת שלא להגיב ואני משתדלת שלא לבכות מולן. בסהכ נמאס לי ..