8 תשובות
באסה
תמצאי תחביב שאת אוהבת ויכול להעסיק אותך וזה ישפר לך את ההרגשה...
מקווה שעזרתי;)
מקווה שעזרתי;)
שואל השאלה:
היו לי תחביבים. הפסקתי את כולם.
היו לי תחביבים. הפסקתי את כולם.
אנונימית
אז תנסי למצוא תחביב, חדש שמרגש אותך וגורם לך להרגיש טוב עם עצמך,
זה יכול להיות כל דבר גם עם זה תחביב "טפשי"
זה יכול להיות כל דבר גם עם זה תחביב "טפשי"
נשמע כאילו את ממש בדיכאון.. תקשיבי לצאת מדיכאון זה לא פשוט. את יכולה יום אחד להיות הכי שמחה בעולם ויום אחרי הכול פשוט נהרס לך, כל מה שבנית. המטרה שלך היא לדעת איך לחזור להיות עם שמחת חיים ותמיד לדעת שמגיע לך את ההכי טוב בעולם, מגיע לך להיות מאושרת יותר מכל אחד אחר.
אנונימית
נסי לעשות דברים חדשים, שני שגרה. לאט לאט
אני מבינה אותך זה באמת קשה אולי תעשי איזה שינוי בסביבה שלך שיוכל לעזור לך ממש חשוב לשתף את מה שמרגישים יש לך את מי לשתף? אולי גם פסיכולוגית יכולה לעזור
אנונימית
היי, סליחה שאני עושה קצת מאוחר.
לפי מה שאת מתארת ככל הנראה שאת סובלת מדיכאון.
וכאחת שגם מתמודדת עם החרא הזה, אני יכולה להבין שממש ממש רע לך.
אני יודעת שזה ממש קשה, ואפילו שאני במצב לא הכי טוב עכשיו אני יכולה לומר לך שכן יכולות להגיע תקופות אחרות וטובות יותר.
את צריכה להיות חזקה.
זה קשה.
אל תמעיטי בערך של הכוח האדיר שיש לך, את כן רוצה שזה יהיה אחרת.
ודיכאון זה חרא.
והמון אנשים לא מבינים עד כמה זה קשה, מה הביג דיל.
אבל אני פה כדי להגיד לך שזה הולך להיות קשה, אבל את חזקה.
אני מאוד ממליצה לך לבקש עזרה, זה הצעד הכי חכם ואמיץ שתוכלי לעשות.
מההורים, מחנכת, יועצת בית ספר.
ממליצה לך לבקש שיפנו אותך לפסיכולוג או פסיכיאטר.
זה באמת יכול להועיל.
ואם את מרגישה ששום אופציה של אנשים לדבר איתם לא כשרה עבורך,
את תמיד מוזמנת לפנות אלי.
לפי מה שאת מתארת ככל הנראה שאת סובלת מדיכאון.
וכאחת שגם מתמודדת עם החרא הזה, אני יכולה להבין שממש ממש רע לך.
אני יודעת שזה ממש קשה, ואפילו שאני במצב לא הכי טוב עכשיו אני יכולה לומר לך שכן יכולות להגיע תקופות אחרות וטובות יותר.
את צריכה להיות חזקה.
זה קשה.
אל תמעיטי בערך של הכוח האדיר שיש לך, את כן רוצה שזה יהיה אחרת.
ודיכאון זה חרא.
והמון אנשים לא מבינים עד כמה זה קשה, מה הביג דיל.
אבל אני פה כדי להגיד לך שזה הולך להיות קשה, אבל את חזקה.
אני מאוד ממליצה לך לבקש עזרה, זה הצעד הכי חכם ואמיץ שתוכלי לעשות.
מההורים, מחנכת, יועצת בית ספר.
ממליצה לך לבקש שיפנו אותך לפסיכולוג או פסיכיאטר.
זה באמת יכול להועיל.
ואם את מרגישה ששום אופציה של אנשים לדבר איתם לא כשרה עבורך,
את תמיד מוזמנת לפנות אלי.
באותו הנושא: