24 תשובות
זה לא. ותלוי מה המצב. אולי לא עיכלת אותו עדיין
ריקנות? נסי לעשות משהו שיטיב לך קצת
שואל השאלה:
אפילו לא ריקנות, פשוט כלום.
זה מדיכאון?
שואל השאלה:
יכול להיות
טוב, ומה דעתך לעשות משהו שיקטין את התופעה של הדיכאון שתרגישי טוב יותר?
שואל השאלה:
שום דבר...?
לא בדיוק, משהו אחר שכן יעזור לך, אם לא תעשי כלום, זה רק יחמיר יותר.. את צריכה לעשות משהו בשביל לעזור לעצמך, פריקה, כושר, תמיכה, שינוי גישה וכל זה, אם לא תעשי משהו, זה רק יהיה גרוע יותר מזה.
שואל השאלה:
אין שום דבר שאני יכולה לעשות
דווקא כן יש.. יש משהו שאת יכולה לעשות, את צריכה להתחיל לפעול לפני שדיכיאון יחמיר, עשי משהו מהר, לא לתת לזה להמשיך יותר מדי, הדבר הזה מסוכן יותר שלא מטפלים בו. מהר.. את מבינה את מה שאני אומרת לך? כל מי שהיה בזה יודע שאסור לתת לדיכיאון להמשיך, לא לעשות כלום יכול רק להחמיר את זה כמו הפרעות אכילה וחרדה. את חייבת להילחם בזה
שואל השאלה:
כן, טוב, נראה לי מאוחר מידי בשביל למנוע את הדברים שציינת.
עוד לא מאוחר מדי.. אל תוותרי. זה אף פעם לא מאוחר מדי לעזור לעצמך! עוד יש לך סיכוי למנוע את זה..
נתחיל בזה שאת לא בדיכאון, זה משהו שאומרים כאן בלי אחריות ולא מבינים מה הוא בכלל. דיכאון הוא מצב קליני מסוכן שבו האדם מאבד את המוטיבציה והרצון לחיים באופן הכי קיצוני, כלומר אין כוח לקום מהמיטה בבוקר ובטח ובטח לא לכתבו בסטיפס ולבקש עזרה. אז את לא בדיכאון. נתחיל מזה. אם את עברת מצב עצוב ואת לא עצובה, יש סיכוי שלנפש שלך לוקח זמן להעכל מה שקרה, שדברים שאחרים מרגישים - את מרגישה בזמן אחר. זה טבעי שלכל אחד יש זמן ספיגה רגשי שונה לחלוטין, וחשוב וקריטי שתקשיבי לקצב שלך ובמקביל תכבדי אחרים סביבך. למשל אם היום יום השואה וסיפורי הזוועות לא מעוררים בך ברבה עצב - את יכולה לעסוק בדברים אחרים, תוך שאת מכבדת את הטקס בבית הספר ולא מתחילה להיקרע מצחוק באמצע, או להפריע לפעילות בנושא זה. לכל אחד טווח רגשות משתנה, ויכולת אחרת להביע רגשות, כבדי את הקצב שלך
titi_tubulina מומחית סטיפס
שואל השאלה:
האמת שכן יש לי דיכאון קליני.
השאלה הזו לא ממש מבקשת עזרה, אני רק מנסה להבין כמה גרוע המצב שלי כרגע, עזרה לא תהיה לא משנה כמה שאלות אשאל בסטיפס.
שואל השאלה:
וזה לא אירוע עצוב שקרה, זה פשוט הכל.
לאט לאט איבדתי את היכולת להרגיש משהו.
אנשים מנתקים איתי קשר באופן יומיומי, אני מתנהגת לאנשים כמו כלבה ואפילו לא אכפת לי, ידידה שלי הייתה אמורה להיות בת 15 ביום שישי הקרוב אבל היא מתה לפני יותר משנה, עברה כמעט שנה מאז שאבא של חברה ממש טובה שלי מת וחיבבתי אותו יותר משחיבבתי את אבא שלי...
יש עוד הרבה דברים שאני מעדיפה לא לציין, פשוט איבדתי את היכולת להרגיש משהו. אפילו ריקנות.
עזרה כן תהיה והמצב שלך די גרוע אם לא תנסי לעזור לעצמך, נסי להחזיר לך את הקשרים שהיו, נסי להשתנות קצת בהתנהגות שלך, אני משתפת בצערך, נסי לעשות משהו שיעודד אותך, כל דבר שהוא חיובי. אל תתני לזה להמשיך יותר מדי.
שואל השאלה:
אני לא מתכוונת לרדוף אחרי אנשים כדי שיהיו בקשר איתי, אני מעדיפה להיות לבד מאשר להיות נואשת. וזה לא משהו שעשיתי שגרם להם להתרחק, זה ההרגל הזה שאני סולחת לכולם ומקבלת את כולם להיות חברים שלי כי אני נואשת לכאלה ונמאס לי מזה אז כשהם באים "להתנצל" כשלהם אין חברים, סליחה אבל לא תודה. יש גבול למספר הפעמים שאפשר לנתק איתי קשר ושאני אקבל אתכם בחזרה כאילו לא קרה כלום.
אין לי שום רעיון למשהו שיכול לעודד אותי. שום דבר. פשוט כלום.
את חייבת לנסות, מה עם לפרוק למישהו? להכיר חברים חדשים? אז פשוט תכירי חברים שבאמת לא יעזבו אותך, את בטוחה שאין שום דבר? תחביבים? משפחה? עזרה עצמית? מוזיקה? כושר? חשיבה חיובית? אמונה בעצמך? סרטים וסדרות מצחיקות? יוגה? מדיטציה? שוקולד? אמבטיה? משהו? אל תוותרי, בבקשה אל תוותרי את חייבת לקום מזה ולעזור לעצמך.. אסור לך להישאר ככה.-. אני מכירה פה אנשים שהיו בזה, במצב של הדיכאון כמוך והם הצליחו לעבור את זה איכשהו, תדברי אתם הם יעזרו לך. אל תוותרי, אסור לך לוותר ולחשוב שאין, פשוט המשיכי להילחם, תילחמי בזה, אני יודעת שזה קשה לך וזה גורם לך לחשוב שאין וכל זה, אבל זה לא נכון, כי זה רק הדיכאון שלך שמנסה להרוס אותך, הבחירה שלך אם לתת לזה להמשיך להרוס אותך כל הזמן או שתנסי להילחם בזה ולמצוא דרך לפרוח ולהיות חזקה ומאושרת. את לא צריכה לחיות עם דיכאון לנצח
שואל השאלה:
לפרוק רק גורם לי להרגיש רע יותר. חברים חדשים תמיד יעזבו אותי. בגלל הדיכאון אני מאבדת עניין מהתחביבים שלי, לא שהיו לי הרבה קודם אבל נו טוב.. המשפחה שלי די שונאת אותי וגורמת לי להרגיש רע עם עצמי. עזרה עצמית? באמת? נדמה לי שיש לי יותר שנאה עצמית מאשר יכולת לעזרה עצמית. אני שומעת רק מוזיקה דכאונית ומוזיקה מעולם לא עודדה אותי. כושר לא נשמע כמו משהו כיף שיכול לעודד מישהו ביקום הזה. אמבטיה גם לא נשמעת לי כיף משום מה (לא שיש לי בבית).
לפרוק לא יגרום לך להרגיש רע יותר, זה יקל עליך, חברים חדשים לא יעזבו אותך תמיד, אם הם חברי אמת, למה המשפחה שלך שונאת אותך? אז אל תשנאי את עצמך, תעזרי לעצמך, מוזיקה מדכאת לא תעזור לך, את צריכה מוזיקה מעודדת ומרגיעה, שירים מחזקים, כושר כן נשמע כמו משהו כיף שיכול לעודד מישהו ביקום הזה, לפחות תנסי ותשקלי, אז אל תתני לו לנצח אותך, תנסי משהו. אז תנסי לעזור לעצמך, בבקשה אני מתחננת בפניך, אל תתני לזה להמשיך יותר מדי, זה יהרוס אותך עוד יותר. כושר באמת יכול לעזור לך, תעזרי לעצמך, אל תתני לזה להמשיך להרוס אותך.. את רוצה לחיות עם זה לנצח ולסבול ואז לראות אנשים אחרים מאושרים ולשאול את עצמך למה את לא? את רוצה לחיות עם זה? למרות כל הקושי בזה, תילחמי בזה, בכל הכוח שיש לך גם אם אין לך ואת חושבת שאין לך, תילחמי, גם אם אין לך חשק או כוח, תילחמי, תעשי משהו שיעודד אותך, את חייבת את זה לעצמך... את חייבת לרצות לעזור לעצמך כי אחרת תסבלי מזה כל החיים שלך ותהיי עצובה יותר ויותר, את באמת רוצה שזה ימשיך להרוס אותך? את אוהבת להיות עם זה? תחשבי טוב טוב ותגידי אם זה מועיל לך להמשיך במצב הזה לנצח ולסבול כל הזמן בתחושות של שנאה עצמית ודיכאון? את לא רוצה להיות מאושרת? שמחה? להיפטר מזה? להקטין את זה? להיות משחוררת לתמיד מכל העול הזה שיש לך על הכתפיים והגב והלב ונפש שלך? בלי שזה ירדוף אותך?
שואל השאלה:
אני אומרת לך שמניסיון, לפרוק רק גורם לי להרגיש רע יותר ולא מקל עלי בשום צורה. אין דבר כזה חברי אמת. אני לא יודעת למה המשפחה שלי שונאת אותי ואפילו לא אכפת לי. אה, טוב, אז אני אפסיק לשנא את עצמי כי אנונימית מהאינטרנט אמרה! איך לא חשבתי על זה קודם? מוזיקה היא לא מעודדת ומרגיעה, אני שונאת מוזיקה כזאת, המוזיקה היחידה שאני אוהבת היא רוק כבד. אני לא יודעת באיזה יקום את גרה בו ששם כושר נחשב לכיף אבל אם אין שם את כדור הארץ אני אשמח לגור שם. אני לא יודעת מה את חושבת, אבל לצאת מדיכאון שנמשך כמעט עשור זה כנראה לא קל כמו שאת מתארת לעצמך.
יש כזה דבר חברי אמת, כנראה שלא מצאת אותם עדיין, זה תהליך עצמי, את צריכה ללמוד איך לאהוב את עצמך, מוזיקה כן מעודדת ומרגיעה ויש מוזיקה כזו, למה את שונאת? כושר כן נחשב למשהו שיכול לעזור, יש מקרים, לא אמרתי שזה קל, אמרתי שלמרות הקושי את חייבת להילחם בזה.-. לא תיארתי שזה יהיה קל, אמרתי שלמרות כל הקושי את חייבת לעשות משהו גם אם אין לך כוח, או רצון או חשק, ובאמת שאני לטובתך, רק תנסי לפחות לעזור לעצמך ולאהוב את עצמך, אני רק מייעצת לך, כל השאר צריך לבוא ממך, למה את חושבת שלפרוק לא יעזור ולא יקל? יש חברי אמת וזה קיים, איפשהו. מוזיקה כי כן מעודדת ומרגיעה, אמרת שאת שומעת מוזיקה דיכאונית זה למה היא לא מעודדת לדעתך, כי את שומעת מוזיקה עצובה מאוד שגורמת לך להיות בדיכאון, אני אומרת שהיא יכולה להיות מעודדת ומרגיעה.. אז צריך לפעול שהוא לא ימשיך יותר מדי... יש כזה דבר חברי אמת. ביקום הזה, כושר עשוי לעזור, מחקרים מדעיים הוכיחו את זה.. ברור שזה לא קל, אבל לכן את חייבת לעשות את זה גם אם זה קשה ולא פשוט, כי אין ברירה כי צריך לעשות משהו לפני שזה יהיה חמור יותר, אני לטובתך אז בבקשה תנסי ותפעלי, אני לא רוצה שזה ימשיך לך לנצח, תגידי מה שאת רוצה לומר, שנותנים לזה להמשיך, זה נהיה חמור יותר בבקשה אל תוותרי, ואל תחשבי שאני שמה שאני אומרת הוא סתם וכל זה, למרות שאולי זה נכון, אני אומרת את זה כי יש פה אנשים שמצאו דרך לעבור את זה, וחלק מדברים האלה עזרו להם או שהם מצאו דרכים אחרות להתגבר על זה, זה תלוי בך, אני רק נותנת לך כלים לעשות את זה. תקשיבי אני עוזרת פה לשתי בנות שהן פחות או יותר במצב שלך, אז אני יודעת שמה אני הולכת לומר לך זה ככה, בבקשה בכל השפות שיש, אל תתני לזה להמשיך, הבנות האלו במצב קשה, אני מנסה לעזור להן כל הזמן וזה לפעמים לא קל, גם לעזור לאדם שהוא בדיכאון לא קל כמו שלא קל לצאת מזה ותראי אותי אני מנסה לעזור לך כמה שאני יכולה. אני לא קוסמת, אין לי נוסחות קסם, או פתרונות קסם שיכולים להעלים לך את כל הדיכאון בציק, זו עבודה עצמית, היו גם מלא אנשים מפורסמים שהיה להם דיכאון כמו ג, קי רולינג והם עברו את זה. וחלק מהם היו עם דיכאון והם עברו את זה. אם הם הצליחו למצוא דרך החוצה אז גם את יכולה. מה שאני מנסה לומר לך, עם כל הקושי ועצב ודיכאון שלך, מה שלא יהיה, אל תוותרי. הדבר הזה מסוכן מאוד שמרשים לו להמשיך יותר מדי, אם לא מטפלים בזה, יכולים לסבול מזה לתמיד, את באמת רוצה את זה? אני דואגת לך כמו שאני דואגת להן כמה זמן ויותר מזה, אני מנסה הכי את הטוב שיש לי, הדבר היחיד שיכול לעזור הוא שתעזרי לעצמך, וכן אני יודעת שלך זה בלתי אפשרי שתעזרי לעצמך, אבל אם תוותרי, את תהי יותר מחולה מזה, ואני לא רוצה שיהיו לך חיים רעים ואומללים, עד שתגיעי לנקודת העל חוזר ותפגעי בעצמך בגלל זה, אולי לא עכשיו, אבל מי יודע מתי זה יקרה, הדבר הזה נטו מסוכן, אז בבקשה, תהיי חזקה. כי את חייבת את זה לעצמך, גם לי לא קל שאני מנסה לעזור לבנות האלו לעבור את זה, ואני אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות ומתי הן יצליחו אבל אני לא מוותרת עליהן ועל התקוות שלי וגם שאני לא מוותרת עליך בכלל, עובדה שאני ממשיכה לעזור לך ולהגיב לך כי אכפת לי ממך אז בבקשה תעשי את זה בשבילך ובשביל עצמך, אם לא בשבילי, כי אחרת, את תהיי זו שתראה אנשים מאושרים ואת תשאלי את עצמך למה את לא ותשובה תהיה כי את בחרת לתת לו להמשיך. בבקשה, בשביל שיהיה לך טוב בחיים, תילחמי, אולי לא עכשיו או היום, אבל מתישהו, איכשהו, בסופו של דבר, בסוף בסוף, את תצליחי ותראי שאפשר לעבור את זה, עבודה שיש פה כאלו שהיו בזה ועברו את זה.. קצת אמונה וכוח רצון..
שואל השאלה:
בכל פעם שאני מנסה לפרוק אני רק נכנסת לדיכאון עמוק עוד יותר. אז פריקה כנראה לא ככ עוזרת לי.
אז נסי לעשות כושר, שמעי מוזיקה באמת מעודדת ומרגיעה ובאמת שיש, חברי אמת יהיו לך מתישהו, נסי לבנות ביטחון עצמי ולחזק את עצמך. אם הם הצליחו לעבור את זה, אז גם את תצליחי בסופו של דבר
באותו הנושא: