4 תשובות
את יכולה לפרוק לי אם באלך...
לדעתי את צריכה לאהוב את עצמך יותר ולא לחשוב על הדברים הרעים כל הזמן...
לנקות את הראש יותר
עצם העובדה שאת עזרת להם זה אומר שהם לא לבד לאחר השיחה והם התחילו דף חדש..

זה דווקא צריך להיות דבר אופטימי כי כל פעם שעוזרים למישהו אנחנו נהיים יותר שמחים כי עזרנו..

אז תהי שמחה כי את עוזרת זה בדיוק צריך להיות ההפך את אמורה לשמוח ולא להיות בדיכאון.

אם הם לא מדברים איתך כנראה כי את באמת משדרת אופטימיות ווכנראה כי לא צריך לדבר איתך מכוון שאת מרגישה בסדר.

תאמיני לי גם לחברים שלי אני בכלל לא שואל אותם על שלומם. זה בא רק אם באמת אני מרגיש וזה לעתים בקושי.

קודם כל- את תמיד מוזמנת לדבר איתי.

לא כשלת בכלום!
את מקסימה שאת מעניקה כזו עזרה לחברים שלך אפילו שאת בעצמך זקוקה לה.
זה רק מראה כמה מדהימה את.

שלא תחשבי על למות- לא פיזית ולא נפשית. יש תמיד תקווה ואור וגם את תמצאי אותו.

תעשי את הדברים שמרגיעים אותך- מקלחת ארוכה, מוזיקה, ריקוד או ציור ואוחי אפילו ריצה משחררת.
שואל השאלה:
תודה לכם
ותתגובה השנייה, כשאני עוזרת אני מרגישה הכי טוב בעולם אבל הבעיה זה שהם פשוט דיכאוניים ופסימים.. והולכים ראש בקיר וגם אם אני מנסה לעזור הם לא מקשיבים והמצב רוח שלהם והגישה גורמים לי גם להרגיש ככה
אנונימית