6 תשובות
בדיכאון לא מרגישים כלום. שום תקווה, שום עצב, שום שמחה. הכל חלל ריק. אדישות.
דיכאון זו מחלה נפשית שאפשר לדעת אם יש לך אותה רק באמצעות איבחון אצל פסיכיאטר.
דיכאון זה לא ר ג ש
דיכאון זו מ ח ל ה
יש הבדל ענק.
אגב זה תלוי ממה המחשבות האובדניות שלך נוצרו. מאיפה הן הגיעו ולמה?

חתכים לא בהכרח מעידים על דיכאון, זה תלוי מאוד גם.
הרבה אנשים (לא מכלילה) חותכים כדי להרוג את מה שנמצא בפנים, להרוג את הכאב שיש בתוכם או שהם חושבים שזה מגיע להם לקבל את הכאב הזה.
בכל מקרה, לא חשוב.
דיכאון היא מחלה נפשית.
עצב הוא רגש שיש לכולם.
דיכאון יכול להיות אפילו בלי להרגיש שום דבר בכלל (שזה הדבר הנורא מכל)
או שהוא יכול להיות יותר מדי עצב, יותר מדי כעס, וכו'.
בכל מקרה זו מחלה נוראית ואת מוזמנת לקרוא על זה באינטרנט בכדי להבין טוב יותר.
אני מקווה מאוד שאין לך את זה, ואם את חוששת או מרגישה שיש משהו, תסמכי לפעמים על התחושות שלך, ותפני לפסיכולוג או להורים.
כי הכי טוב לטפל בזה כשזה עוד לא גדול, גם אם זה סתם עצב עדיף לשתף.
אם תשמרי את זה בפנים, זה עלול להתפרץ בקטע שזה יפחיד אותך אש.
התשובות פה גרמו לי לבכות.. אני מזדהה כל כך.. אנונימית תשלחי לי בבקשה הודעה אנחנו יכולות לדבר על זה.
בקשר לשאלה, עצב זה אחד מהתסמינים של דיכאון, בן אדם יכול להיות בדיכאון ולא להיות עצוב בכלל, הוא יכול אפילו לא לדעת שהוא בדיכאון.
עצב הוא חולף, קל לצאת ממנו, הסחות דעת, אנשים קרובים ותחבבים מוציאים את האדם מהמצב בו הוא נמצא.
דיכאון הוא משהו עמוק יותר, הוא מתמשך תקופה ארוכה ואין לו גורם אחד ישיר אלא מספר גורמים מצטברים שבהדרגה מתפתחים לדיכאון. בדיכאון אין את היכולת לצאת מהמיטה, אין את היכולת לתפקד נורמלי אפילו בדברים הכי פשוטים כמו להתלבש, להכין אוכל, לשמור על הגינייה. לטפל בילדים, לעבוד, ללמוד, אלו דברים שמרגישים בלתי אפשריים.
בדיכאון מרגישים חוסר תקווה לעתיד טוב יותר, שום דבר לא מהנה, אם מרגישים שמחה זה משהו קצר וחולף, השינה והאכילה נפגעים, הריכוז יורד, מרגישים כאבים בגוף, הוא מרגיש ריקנות, כאב נפשי, החשיבה מאוד פסימית ויש נטייה להסתכל על חצי הכוס הריקה, מצב רוח מדוכא ולפעמים יש מחשבות על פגיעה עצמית ומוות, יש אנשים שגם מבצעים את זה.