למה אנשים אומרים כל הזמן שהחיים קצרים, אבל בכל זאת יש כל הזמן הרגשה שהזמן לא זז?

לדעתי זה לא שהחיים קצרים..
זה ש " לכל דבר יש תקופה"
נגיד גן-יסודי זה לעשות שטויות
חטיבה עד תיכון זה ללמוד ולהשקיע אבל גם למרוד ולנסות דברים חדשים (תלויי באיזה דרך אתה בוחר)

בקיצור זה לא שהחיים קצרים, זה שהם מחולקים לקבוצות וזמנים קצרים מידיי
(וגם ליותר מידי סטיגמות מפגרות)

כי הם סתומים החיים זה סבל מתמשך והזמן שלא זז

הם באמת קצרים ולא נחיה פה לנצח, לכן צריך לנצל את הזמן בתבונה