5 תשובות
שקיבלנו עונש על זה שנתנתו חלק מהאדמה שלנו לאויב ברברי.. במקום זה היינו צריכים להחזיר אותם למצרים וירדן
טעות גדולה שאנחנו משלמים עליה עד היום, לא רק שאיבדנו שטחים ששייכים לנו, שנה אחרי זה חמאס ניצחו בבחירות בעזה ואנחנו כבר מכירים את התוצאה.
ההתנתקות נעשתה בצורה איומה ולא נכונה שעודדה טרור וגוש קטיף הוא שטח אסטרטגי.
עם זאת טוב שיצאנו ממלכודות המוות נצרים וכפר דרום, חבל רק שלא עשינו את זה באופן חכם ונשארנו בקטיף ובתוחמת הצפונית
מהלך לא חכם בכלל ואפילו דבילי.
זה גרם למלחמה בין אחים (חיילים שהיו צריכים לפנות יהודים), מלא משפחות משם עדיין גרים בקרוואנים, הייתה שם אחלה אדמה, לא יצא מזה לא שלום ולא נעליים, אפילו יותר גרוע כי עכשיו הם משתמשים בזה לרעתינו.
מה שכן אני רוב הזמן אופטימית ומאמינה שכל דבר. שקורה הוא לאבותינו, ומסיבה כלשהיא. אז אני אסיים בברוך השם.
זבל מפנים, את ה-8,600 יהודים שחיו שם גירשו, במה שרק ניתן לתאר כטרנספר הרסני ונורא, שהפך אותם בין לילה למובטלים מבקשי מחסה שנאלצים לגור בערי אוהלים כמו אחרוני הקבצנים, מהסיבה הפשוטה שישראל לא יכלה לדאוג לדיור מיידי לכל אותם אלפי אנשים, מתוכם 3,500 ילדים, וכך גם 7 שנים לאחר החורבן רק 35 אחוזים בודדים מהמגורשים הגיעו לבתי קבע.

ומתוך אותם 3,500 ילדים, שאני בטוח שלכל אחד מהם היה כאב אישי וגדול, בעיקר זוכרים את ה-1,500 שהתבצרו בבית כנסת בעת הגירוש. הם לא נקטו בשום אלימות ובטח גם לא כ"כ הבינו בפוליטיקה ומה זה בכלל ימין ושמאל ולמה זה קורה להם, הם בסך הכל לא רצו לעזוב את מקום הולדתם וילדותם, את העיר שלהם, ואת הארץ, שהם ידעו שהיא שלהם.

גוש קטיף לא הייתה איזו בקתה אזוטרית ביער, כפי שחלקים מהשמאל ירצו שתחשבו, זה היה מקום פורח בעל 16 יישובים עם מס' רב של בתי ספר, כוללים, מכינות קדם צבאיות, מדרשות, מוסדות תיכוניים, ישיבות, פארקים ומלונות יפיפיים ששכנו לרגליהן של חופי הרחצה ועוד, והכל הכל נחרב.

ומפריחתו לא נהנתה רק ישראל, ש-60% מייצוא ירקות החממה האורגניים שלה ו-90% מירקות העלים ללא חרקים שלה באו מענף החלקאות הפורה של גוש קטיף שערכו היה בשווי של חצי מילארד ש"ח, אלא גם תושבי המקום הערבים, שעבדו שם באלפים וחיו טוב יותר משהם חיו לפני ההתיישבות היהודית באזור.

אולם לאחר שהתנתקנו משם, בתוכנית שעלתה לנו ביוקר תרתי משמע (10.8 מילארד ש"ח אם נדייק) מרבית האזור נותר שומם. אפילו בחממות שהושארו בשלמותן לא עשו כל שימוש, אזורי התעשייה, שם נהגו לעבוד ערבים ויהודים ביחד, הפכו למחנות אימונים צבאיים, ובית הספר נווה דקלים, בו בילו את נעוריהם תלמידים ישראלים רבים וששם קיבלו השכלה וערכים, נהפך לאוניברסיטת אל-אקצה שנשלטת ע"י ארגון השנאה של החמאס.

אפילו הקברים היהודים בגוש קטיף, 48 במספרם, חוללו למען העתקם לאזור אחר, אפילו את המתים שלנו גירשו. גם את הבתי כנסת הייתה הנחיה לצה"ל לפוצץ, היא אומנם שונתה ברגע האחרון, אבל מיד לאחר עזיבתנו הערבים מילאו את הפקודה המזעזעת הזאת.

אבל מה שבעיקר לימד את הלקח מהסיפור הייתה אמירתו של אבו מאזן, במסיבת עיתונאים חגיגית ברמאללה שנערכה לכבוד האירוע המשמח, בו הוא אמר עקב ההתנתקות "נגמר הג'יהאד הקטן, מתחיל הג'יהאד הגדול."

פירשו זאת שב"ג'יהאד הקטן" הוא התכוון ללחימה נגד ישראל וב"ג'יהאד הגדול" הוא התכוון לבניית מדינה פלשתינאית. גם אם לכך הוא התכוון ונתעלם מהנורה האדומה שקופצת מעצם זה שהוא מתייחס לשני הדברים הללו כג'יהאד, הרי שלא קמה לה שום בלסטין, הדבר היחיד שהשתנה זה שמשגרי הרקטות התקרבו יותר למדינת ישראל ואיבדנו אחיזה על ציר פילידפי, שחשוב מאוד מבחינה אסטרטגית ורק בזכותו יכולנו לוודא שלא מתקיימות הברחות נשק.

אז אין לי עוד מה לומר על גירוש גוש קטיף מלבד שזאת הייתה טעות טרגית, שאסור שתחזור שוב, בשום מקום שלא שיהיה.