6 תשובות
כן. ראש הממשלה מסיעת הליכוד.
כן הוא היה בסיעת הליכוד ועמד בראש שלה
וודאי, הוא היה מפקדו האמיץ של האצ"ל, מנהיג דגול בבית"ר ותלמידו המובחר של ז'בוטינסקי.
ודאי, הוא היה מפקדו הפחדן והטרוריסט של ארגון הטרור האצ"ל, מנהיג דמגוג בבית"ר ועוד תלמיד כושל של ז'בוטינסקי
אותו מפקד "פחדן" הנהיג את האצ"ל בתקופתו הסוערת ביותר, שכללה כמעט 300 פעולות שונות, בינהן פרשת הסרג'נים, שבזכותה הבריטים הפסיקו עם החרפה המזוויעה של תליית יהודים, ושחרור העיר יפו, בעוד ההגנה התעסקה לה בכפרים מסביב, מתוך חשש מהתקלות עם הצבא הבריטי.

אבל בן גוריון, עליו תגיד, הוא הזה שהיה המפקד האמיץ? אכן נדרש אומץ רב, אפילו עזות מצח וחוצפה הייתי אומר, לא רק שלהשאיר את כל מלאכת ההעפלה לאצ"ל ולהקשות על יהדות אירופה להגר, רק מכוון שהייתה ברובה רווזיוניסטית ימנית לפני שננטשה להירצח בשיטתיות ע"י הצורר הנאצי, אלא גם להורות על פיצוצה של אונייה מלאה בניצולי שואה ממנה לא נשקפה כל סכנה, שאחר שהופגזה וצעקו "בגין על האונייה! הצילו את בגין!", אנשי הפלמ"ח רק הגבירו את הירי, וזאת ע"פ עדותו של רבין עצמו.

מה שכן, בן גוריון, שהיה תלמידו של הקומוניסט דב בורוכוב, עליו אפילו לנין לעג, אכן היה תלמיד מוצלח, וזאת לצערי ולצער כל מי שנאלץ לחיות בתקופת הסוציאליזם הקיבוצי הפרמיטיבי ובתקופת הצנע החשוכה, בה היחיד איבד את חירותו והיה תלוי בממשל לכל דבר, תקופה איומה בה אנשים נאלצו לסחור ולקנות מזון כמו פושעים.

ועל איזו דמגוגיה בדיוק אתה מדבר? אתה בטוח שאתה מדבר על האדם הנכון?

לעבור מלהסתכל על הציונות כתנועה בורגנית ולהיות בעד מדינה ישראלית תחת שלטון המנדט עם ירושלים בינ"ל, עד ללהורות על הפשע הלאומני של טבח קיביה, שהיה חילול טוהר הנשק וערכי צה"ל הכי גדול בתולדותיו, במהלכו נרצחו 69 אזרחים ופוצצו 45 בתים, זו לא דמגוגיה?

אבל העיקר הרי שבגין הוא הטרוריסט ואזריה הוא הטרוריסט, כפי שקראת לו, בניגוד ללוחמי החופש הפלשתינאים כמובן. לא המצאת את השקר הזה אתמול, עוד בתקופת הסזון (עונת הציד), כשאנשי ההגנה חטפו אנשי אצ"ל כדי לענות אותם באלימות ואף להסגירם לשלטונות המנדט, הם נהגו ללבוש את אותם מדי משטרת המנדט הארורים ולומר כי הם עוצרים "טרוריסטים", זה בדנא החולה של השמאל.

להכריז על תקומת מלכות ישראל השלישית אחרי מבצע סיני, ולא יותר משלושה ימים לאחר מכן להתקפל משם עם זנב בין הרגליים, רק כי אייזנהאואר התעטש בבית הלבן, זו לא דמגוגיה?

ואולי החמורה ביותר או לפחות הכואבת ביותר, זה איך שבהסכמי לונדון בן גוריון הראה את צידו הטוב ביותר לז'בוטינסקי, אותו הוא נהג לכנות ולדימיר היטלר, עד כי במכתבו של ז'בוטינסקי לבעלת הדירה בה הם נפגשו הוא סיפר כי "הידידות והלבביות ההדדית בינינו מפתיעות את שנינו, וכאשר יוודע למפלגתו כיצד הוא בישל למעני ביצים על כירת הגז שלכם כדי שאוכל, יעשו לו לינץ'."

ולאחר מכן, במותו המצער, גופתו של ז'בוטינסקי הותרה להירקב בחו"ל, משום ששלטון המנדט גירש אותו ושלטון מפא"י לא חפץ להחזירו. בן גוריון סירב לעלות את עצמותיו ארצה, למרות שזאת הייתה בקשתו האחרונה, בטענתו הקרה כי "אין אנו זקוקים לעצמות", וכך היה רק עד '64, שרק אז לוי אשכול העלה את ז'בוטינסקי לקבורה ראויה סוף סוף.

זוהי לא דמגוגיה? זאת דמגוגיה במלוא חרפתה, ופחדנות במלוא חרפתה, והחרפה כולה, אבל כולה, שלכם.