4 תשובות
עם זה מפריע לך ככה אז יש לך לב. אולי מאז מה שקרה לסבתא שלך את פשוט סגורה יותר אולי זה השפיע עליך...
וואו. אני מרגישה כל כך כמוך.
אין לך מושג אפילו
קוראים לזה numb- "חסר רגש"
אני חושבת שכמו כל בני אדם יש לנו רגשות, אנחנו פשוט מתעלמים מהם (אפילו בלי כוונה)
כאילו. אני אסביר את זה..
מעולם לא הרגשתי שמחה אמיתית
לא התגעגעתי באמת לאף אחד
שצחקתי, לא הרגשתי כלום בפנים.
שבכיתי.. לא יודעת. לא באמת אכפת לי פשוט.
אם בא לך את יכולה לבוא לדבר על זה בפרטי
אין לך מושג אפילו
קוראים לזה numb- "חסר רגש"
אני חושבת שכמו כל בני אדם יש לנו רגשות, אנחנו פשוט מתעלמים מהם (אפילו בלי כוונה)
כאילו. אני אסביר את זה..
מעולם לא הרגשתי שמחה אמיתית
לא התגעגעתי באמת לאף אחד
שצחקתי, לא הרגשתי כלום בפנים.
שבכיתי.. לא יודעת. לא באמת אכפת לי פשוט.
אם בא לך את יכולה לבוא לדבר על זה בפרטי
זה שאת לא בוכה לא בטוח זה כי לא אכפת לך
אולי את עוד מעכלת
אולי הדרך שלך להתמודד עם זה הפעם זה לא עם בכי בנתיעם
אולי את עוד מעכלת
אולי הדרך שלך להתמודד עם זה הפעם זה לא עם בכי בנתיעם
אנונימית
ככה זה בגיל קטן אני גם הייתי ככה. כי עוד לא מבינים לגמרי את הערך ואת המשמעות של החיים. זה בסדר גמור אני זוכרת שמשפחה של איזה מורה אחת בבית ספר שלי כולם מתו בתאונה ואני לא הצלחתי להיות עצובה בגלל זה, הרגשתי שאני רעה אבל מישהו הסביר לי שזה בגלל הגיל וגם כשהוא היה קטן זה היה ככה...
בכל מקרה הכל טוב
זה בסדר וזה מובן לגמרי. אל תתאמצי להיות עצובה תשמרי על השמחת חיים שלך
באותו הנושא: