תחשבו על זה שנייה כנסו...

שזה נכון ודי עצוב אבל אין מה לעשות אף אחד לא יכול לחיות לנצח... למרות שמגיע להם.
פשוט, צריך לזכור את זה על הזמן, סיפורים, תמונות, סרטים... להראות את זה לדורות הבאים וזה הכל

בגלל זה אנחנו כאן. כדי להעביר את זה הלאה.
חוץ מזה יש סרטונים עתיקות ותקליטים שמספרים על כל מיני סיפורי שואה, יומנים ואפילו מוזיאון.

זה עצוב נורא... הם כנראה כבר יהיו מבוגרים ויהיה להם קשה לצאת למסע כזה
מה שעוד יותר עצוב זה שהמדינה מזניחה את ניצולי השואה שנשארו וכמעט ולא עוזרת להם בכלום, זאת פשוט בושה למדינה שלנו

אני חושבת על זה שברגעים כאלו אנחנו צריכים להיות אחראים להעביר את הסיפורים והזוועות הלאה ולא לתת לזה להישכח אני במזל כן יצאתי לפולין עם ניצול שואה וזה מדהים אבל אחותי הקטנה כבר לא תצא לפולין עם ניצול שואה

נכון זה מבאס אבל מזל שיש לנו את הטכנולוגיה היום לשמור ולתעד את הסיפורים של ניצולי השואה. ואפשר גם לשמוע סיפורים מהצאצאים שלהם

כבר במסעות שיצאו השנה לא יהיו כמעט אנשי עדות. בהחלט עצוב.
הדבר היחיד שנותר הוא להעביר את הסיפור הלאה לדורי דורות בשביל שלא ישכח לעולם לאיזה שפל בני אדם יכולים להגיע, ואילו כוחות טמונים באדם דווקא ברגעים הקשים ביותר בחייו ובחיי עמו. "והגדת לבנך ביום ההוא".

הזמן עובר, ואין מה לעשות אף אחד לא חי לנצח.
חוץ מזה שלא חייב שיטוסו ניצולי שואה עם התלמידים לפולין.
וגם המסע לפולין בעיני לא כזה חשוב לי.
בקיצור לא ביג דיל

לכן כל כך חשוב ללכת להרצאות של ניצולי שואה ולהעביר את זה לדור הבא, מאירוע כזה גדול באנושות עם ישראל חייב ללמוד ממנו. ואחרי שלא יהיו ניצולי שואה זהיהיה מאוד קשה, לכם חשוב מאוד ללכת ולראות ניצולי שואה. ראיתי כבר כמה גאלה בחיי ואני אישית ממש עצובה שאולי לילדיי לא יהיה את האפשרות להכיר אותם בכלל... זה עצוב מאוד אני מסכימה... אבל חייבים לשמר את מורשתנו