29 תשובות
אני כבר עמוק בהז, בבקשה אל תעשי את זה.
זאת שנאה עצמית, ודיכאון, וכאבים. המון כאבים.
בבקשה אל.
שואל השאלה:
שנאה עצמית כבר יש לי.
אנונימית
זה התגבר, גם אם את חושבת שאין יותר גרוע.
שואל השאלה:
זו לא הפרעת אכילה אבל, נכון?
אנונימית
למה את רוצה להיות אנורקסית? שלא תוכלי להוליד ילדים? שסתם תעשי לגוף שלך נזק בלתי הפיך?!
תאמיני לי שאת לא יודעת איך זה מרגיש כשאמא שלך כועסת עליך עם דמעות בגלל שאת לא אוכלת (ואני בדיפרסיה. לא הרעבתי את עצמי בכוונה).
את חלשה יותר ומרגישה יותר ויותר רע.
נפשית ופיזית.
וכל הסבל הזה רק בשביל להיות רזה?
לא שווה את זה.
העובדה שאת רק רוצה להרעיב את עצמך בכוונה זו התחלה של הפרעת אכילה. תעשי טובה לכי לרופא ותעשי עם זה משהו בבקשה. תביני שאנורקסי זה לא סקסי.
זה שאת חושבת על זה, זה לא אומר שזאת הפרעת אכילה.
אנורקסיה עצמה זאת כן הרפעת אכילה, וזה נוראי.
אל תכנסי לזה
אני בתהחל הצלחתי לשלוט על עצמי
לא אכלתי כאן, לא אכלתי שם, לאט לאט לא נהייתי רעבה ובלי לשים לב לא הייתי אוכלת אפילו ימים שלמים, ואז באו כאבי בטן, ודאגות ושמועות.. זה מיותר.

שואל השאלה:
אני פשוט רואה משהו ככ שמן במראה לעומת כל החברות הרזות שלי. אני 1.60 ושוקלת 41, זה נוראי. בא לי כל כך לשרוט את עצמי או לא יודעת מה בגלל זה.

אנונימית
זו התחלה של הפרעת אכילה. בבקשה גשי לקבל עזרה זה חשוב. ותקשיבי את בתת משקל אין לך לאן לרזות.
שואל השאלה:
אם אני אקבל עזרה אני אשמין. אני לא רוצה להשמין, אני רוצה לרזות.
אנונימית
את לא רוצה להיות אנורקסית, תאמיני לי
עדיף שתעשי זאת בדרך בריאה, וגם זה רק אם את רוצה בזה בשביל עצמך, ולא בשביל אף אחד אחר. את לא בוחרת להיות אנורקסית, זה משהו במוח שלך ואנשים רבים סובלים מזה והיו מוכנים לשלם בשביל להתחלף עם מישהו. וכמו שאמרת, לי זה נראה שאת בתת משקל אז את לא צריכה לרדת כי את תהיי בסכנה ממשית.
תאכלי בצורה מסודרת, אל תגבילי את עצמך בצורה קיצונית, הכי חשוב זה לא לפעול בקיצוניןת כי אז זה כבר מתחיל להיות בעייתי, שום דבר שהוא קיצון זה לא טוב, הכל צריך להיות מאוזן בחיים.
את יודעת שמשקל תקין זה מה שאת אמורה לשקול נכון?
שואל השאלה:
אני עושה ספןרט כל יום בשבוע.
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא נראית במשקל תקין. אני נראית בעודף משקל
אנונימית
לא טוב לעשות ספורט כל יום בשבוע, הגוף שלך צריך מנוחה לשרירים
סורי אבל זה כנראה מבנה הגוף שלך, אני אותו דבר כמוך רק שאני רזה יחסית (לא שטוחה אבל עדיין)
אנונימית
תקשיבי זה שאת נראית בעודף משקל זה או א- איך שהגוף שלך בנוי. אז לא משנה כמה תרזי את עדיין תיראי ככה.
או ב-
שרק את חושבת שאת שמנה ובעצם את רזה
אם את מטר 60 ושוקלת 41 זה תת משקל מאמי.
ולא, את לא נראית בעודף משקל
תפסיקי לחפש צומי
את לא קולטת שיש כאלה שבאמת שמנות ושהן שומעות שאת אומרת על עצמך שמנה הן ממש ישנאו את עצמן אפילו יותר ובגלל אנשים כמוך אנשים מתייחסים לשאלות האלה ברצינות והופכים להיות אנורקסים.
ואם זה אמיתי-
לא כדאי לך לרדת עוד במשקל כי תכף תגיעי מצב בו לא יהיה לך כוח בשרירים, את תרגישי עייפות, בחילות, סחרחורות וזו פשוט תחושה נוראית
אולי גם לא תוכלי ללדת. יראו לך את העצמות זה כבר יהיה ממש מכוער ומגעיל..
אנונימית
אם תקבלי עזרה את לא תשמיני, ועזבי הרזיה, כרגע את צריכה לדאוג לעצמך, נסי ללמוד איך לאהוב את עצמך, אני יודעת מה שאני אגיד לך אולי לא יעזור לך, אבל אני לא מוותרת עליך, אל תשנאי את עצמך.
אם את רוצה להיות אנורקסית במשקל ובגובה שלך את צומיסטית משוגעת וכשבנות באמת שמנות רואות את השאלות האלה זה מוריד להן את כל הביטחון שאף פעם לא היה להם בשנייה! זה כמו האלה שבוכים על 98. את לא יודעת כמה זה מזיק לאחרים. את רוצה צומי? לא פה נשמה. לא פה
שואל השאלה:
מה הקשר צומי?
בן אדם בא ומבקש ממכם עזרה, שואל שאלה, מה אתם מתחילים להגיד שזה צומי?
דיי כבר, לא תמיד רוצים צומי.
אנונימית
עזרה?! כשאת במשקל הזה ו*רוצה* להיות אנורקסית העזרה היחידה שאת צריכה היא פסיכולוגית או פסיכיאטרית! זה לא דיי עם הצומי כי את יודעת שזה נכון! פשוט די עם זה גם איך לעזאזל את חושבת שפה יכולים לעזור לך?! את יודעת שזה הדבר הכי מטומטם שאת יכולה לעשות
אני כל כך שונאת את השאלות האלה וואו
שואל השאלה:
למה אני חושבת?
כי זה האתר שבו תמיד עוזרים לי, סטיפס, מקום לשאלות ותשובות ולבקשת עזרה.

וממש לא אכפת לי מה את שונאת, מצטערת להגיד לך אבל אני לא אשקול מה לשאול בגלל שאת שונאת את זה.
אנונימית
כן כי זאת שאלה שמאוד יכולים פה לעזור לך.
מה את רוצה? מה את רוצה שיגידו לך?! שאת שמנה? אבל את לא! ואת יודעת את זה! שאת צריכה לרדת? שזה מעולה לרדת ככה במשקל?! מצטערת אבל סתומה באיזשהו קטע את יודעת?
שואל השאלה:
את מוכנה להוציא את העצבים שלך על מישהו אחר?

השאלה שלי היא בשבילי, לא בשבילך, לא רוצה שיגידו לי משהו, רוצה תשובה.

ובעוד מספר דקות ימחקו לך את התשובה, אסור לקלל ולכנות אנשים במילים כמו סתומה וכו.
אנונימית
טוב לשואלת השאלה יש שנאה עצמית וכל זה, ועם יש לה התחלה של הפרעת אכילה, רצוי שנהיה עדינים אתה ממש, לא? זה לא תמיד צומי, המגיבה נועה, אם יש מישהי שרוצה להיות אנורקסית זה נובע מחשיבה לקויה של שנאה עצמית ורזון קיצוני, חשוב מאוד להבין את האנשים האלה ולא לתקוף אותם, היא די נמצאת במצב רגיש מאוד, צריך להבין ולעזור לה. את מבינה שהיא במצב קשה מאוד והיא צריכה עזרה, זה כמו לצאת על מישהי שיש לה דיכאון, ומה שאמרת די פוגע, תכלס איש לא אוהב שמעירים לו או עושים לו ביקורת, ולא במצבים כאלה, אנשים צריכים הבנה ותמיכה, ולא הערות, ודברים כאלה, שואלת השאלה, זכותך לשואל מה שאת רוצה בשביל לקבל תמיכה והבנה פה, כל עוד זה לא בגדר לתת לך להרעיב את עצמך או לפגוע בעצמך, כולה שאלת שאלה כי רצית עזרה, לא שופטים אותך בגלל החשיבה שלך, דברים כאלה קורים לכל אחד ואחת בעולם הזה או בארץ, אני לא מאשימה אותך שאת חושבת על עצמך ככה, את פשוט הלכת לאיבוד ואת צריכה עזרה. ונועה מה את רוצה ממנה? מי שסובלת מהפרעת אכילה, חושבת שהיא שמנה גם שהיא במשקל טוב, גם אם היא חושבת ככה, היא לא סתומה, יש לה חשיבה של שנאה עצמית, אנשים כאלה שונאים את עצמם ממש, שכל מילה שלא במקום תפגע בהם, קראתי דברים על זה באתר שבו יש משפטים שאנשים כאלה לא אוהבים שאומרים להם את זה, אנשים שיש להם הפרעות אכילה הם אנשים רגישים מאוד כמו אלה שיש להם דיכאון קליני, הקטע שהיא חושבת שהיא שמנה בגלל שנאה עצמית, אם לא הייתה לה שנאה עצמית והקטע של לרזות בצורה לא טובה, היא לא הייתה חושבת על זה, מאיפה לך שהיא יודעת את זה? היא סובלת מהפרעות אכילה ושנאה עצמית, היא לא חושבת שהיא רזה. היא חושבת שהיא לא רזה. היא לא סתומה באיזו קטע, אסור להאשים אנשים כאלה ששואלים את זה, היא בבעיה רצינית, שנגמרה לא באשמתה או בגללה, זה פשוט השנאה העצמית שלה שגרמה לחשוב שהיא לא רזה וצריכה להרזות וגרמה להגיע לזה. תהיי זהירה במילות שלך, גם אני לפעמים קצת כועסת עליהם בגלל זה, אבל מה אני יכולה לעשות, להאשים אותם? לא, לכעוס עליהם? לא, לתקוף אותם? ממש לא. זה הניסיון שלהם והחיים שלהם, אי אפשר לדעת מה הם עברו ואיזה דברים הם חוו בחייהם, זה לא נעים להיות הם וגם שהם לא ירצו שנהיה הם. מנקודת המבט שלה, היא חושבת שהיא לא רזה, היא בטוחה בזה ומאמינה בזה לגמרי, קשה לה ורע לה, היא לא בחרה לחיות את זה ככה, היא פשוט שונאת את עצמה כי היא לא חושבת שהיא יפה או רזה כמו נשים אחרות. זה דפוס שקשה להתגבר עליו.
תשובה למה?! אם את אנורקסית אז כן זה נחשב הפרעת אכילה. נרגעת? את יודעת את התשובה גם ככה כי זה כל כך אובייס שזה כבר מטומטם לשאול
שואל השאלה:
אני לא אנורקסית, ואני חוזרת ואומרת, את העצבים שלך תוציאי על מישהו אחר.

והייתי רגועה עוד ממקודם, להבדיל ממך.
אנונימית
נועה בבקשה תעזבי אותה בשקט, יש לה שנאה עצמית, גם ככה קשה לה עם זה. אל תורידי לה את הביטחון העצמי שעוד נשאר לה בכלל. אם את לא יודעת לומר משהו נחמד ומעודד לה, אז אל תגיבי, תכלס קשה לך להבין שהיא במצב שצריך תמיכה והבנה, היא לא צריכה שיתקפו אותה ויגרמו לה להרגיש עוד יותר רע ובאסה, אחר כך זה יהיה לה יותר גרוע מקודם, קצת התחשבות ועדינות
בבקשה אל תיכנסי לזה. זה אולי נראה יפה וזוהר עכשיו אבל זה ממש לא, זה מתחיל ברצון להיות כזאת, נהפך לאובססיה סביב אוכל וקלוריות, ואז את כל כך עמוק בזה, את תתחילי להיות חלשה, לקום לאט לאט כדי לא לקבל סחרחורות, ומה לא. זה הורס לי את החיים וכל יום לא עובר בלי מחשבות על זה וכמה אני רוצה לצאת מזה אבל פשוט לא יכולה (עולות לי דמעות לכתוב את זה).. אם הייתה לי אפשרות לדעת איך העולם הזה נראה הייתי בוחרת להתרחק ולא מסתכלת אחורה, כי את אולי לא מבינה מה זה עושה לאדם עכשיו אבל מבינים כשזה כבר נהפך למחלה. ומחלה קשה. אם את מרגישה חוסר ביטחון כלפי הגוף שלך תתחילי להתאמן ולאכול נכון ואת תאהבי את עצמך וגם תהיי בריאה.