58 תשובות
ההורים שלי בעצמם אתאיסטים, לא היה להם אכפת ממש.
כלום. הם בעצמם לא מאמינים ממש.
לא הפריע להם
הם בעצמם אתאיסטים להפך הם יגיבו אם פתאום אני אאמין
הם הניחו שאני כזה מלכתחילה. יופתעו אם אגיד להם שאני מאמין לול
כלום, הם בעצמם לא מאמינים אז זה לא בעיה, גם החברים שלי לא הגיבו יותר מדי בדרמטיות כי הכיתה שלי חצי אתאיסטית חצי מאמינה
ההורים שלי קיבלו את זה, בבית שלנו יש ריבוי דעות ומותר לנו לחשוב באופנים שונים.
ההורים שלי הם אנשים סובלניים שמקבלים כל אחד באשר הוא וגם אני כזו.

אני אקבל כל אחד שהאמונה שלו מנוגדת משלי, כל עוד הוא לא ישתמש ביסודות הללו כדי לפגוע באחרים.
בבית שלי המוסר חשוב יותר מהאמונה הדתית.
למרות כל זאת, אני גאה בדת שאני משתייכת עליה אבל לא חשה שייכת לאנשים אשר מנצלים את כוחה של הדת כדי לפגוע ולנדות אחרים.
הם לא יודעים
ואני נטורליסט
די כעסו כי הם מאמינים
אמא שלי בעצמה הייתה פעם אתאיסטית, לא היה לה אכפת.
עכשיו היא חושבת שזו הייתה טעות "לחנך" אותי בדרך הזו למרות שהדעות שלי בנושא הן די עצמאיות, והיא גם חושבת שלא מתאים לי לא להאמין. אבל היא עדיין מקבלת את זה.
כל המשפחה שלי דתית.. סיפרתי לאמא בסביבות גיל 18 (אבא שלי הוא לא בדיוק הבנאדם שאני הכי מדבר איתו O.o סתם כי שנינו אנשים מאוד שקטים אז ביחד זה קצת בעייתי) והיא לקחה את זה מעולה, לא הופתעתי כל כך, היא כל החיים שלה למדה על חינוך מיוחד ואיך לעבוד עם ילדים, ואפשר להגיד שהיא אפילו דיי שמחה שסיפרתי לה כי זה אומר שאני לא מתבייש לספר לה על הכל - אפילו על זה שחזרתי בשאלה..

ברור שהיא קצת מבואסת כי היא בעצמה עלתה לארץ בגיל שלי בערך לארץ בתור חילונית וחזרה בתשובה והיא דיי מקווה שאקלוט שטעיתי מתישהוא אבל היא מקבלת לגמרי וגם אבא דיי זרם ^_^
לא אכפת להם שאני כזו, גם ככה מעולם לא העלתי את הנושא בבית כי הוא לא יעניין אותם
לא יודעים.
אנונימית
לאבא שלי לא אכפת ממש גם הוא לא שומר (כיפור והכל)
אבל לאמא שלי קצת היה קשה בגלל שהיא שומרת שבתות והכל אבל זה הפריע לנו בקשר למרות שיש חילוקי דעות ביננו היא קיבלה אותי
מבלי לומר הם כבר יודעים
לא יודעים, לא אמור לעניין אותם גם
כמו שאני לא יודע מה ההשקפה שלהם
ממש לא קיבלו את זה, עשו דברים קיצוניים. הם גילו מעצמם, מעולם לא עשיתי אף פעולה שהייתה יכולה ליידע אותם בכוונה תחילה.
אנחנו משפחה מאוד חילונית
לא שומרים כלום
ככה שאם כן הייתי שומרת זה היה להם מאוד מוזר לקבל את זה
אבל אני לא שומרת מבחירה שלי
בסופו של דבר אחרי שאתה גודל לחינוך מסוים אתה בוחר בעצמך אם לדגול באורח חיים הזה או לא ואני בחרתי בזה
לא היה להם כזה אכפת
כי אבא שלי בעצמו לא צם אף פעם ולא אכפת לו מהקידוש וכל הדברים האלו
ואמא שלי לא אכפת לה לאכול לא כשר
איזה כיף לראות עוד אנשים אתאיסטים באתר
לא יודעת זה לא שהודעתי להם אמא אבא אני אתאיסטית.. זה לא ביג דיל אנחנו חילוניים פשוט עושים קידוש כל שבת וזה אבל הם יודעים שאני לא מאמינה כי כאלו לא יודעת אני מכניסה את זה בשיחות לפעמים
אני פשוט לא אומרת אמן בלהלה בקידוש לול
אמא שלי אטאיסטית אז היא הניחה שככה אני היה ובאמת ככה אני..
הם לא גילו
זה פשוט דיי ברור
אבא אתאיסט, אמא אתאיסטית, ילד אתאיסט שאומר "ישמרנו השטן"
אבא שלי אתאיסט ואמא שלי מאמינה היו קצת מופתעים אבל בכללי לא היה להם אכפת.
אבא שלי די אתאיסט אז לא ממש היה להם אכפת
אבא שלי מאמין אבל לא אכפת לו, ואמא שלי לקחה ועדיין לוקחת את זה דיי קשה ורבה איתי ריבים מאוד קשים בכל פעם שעולה הנושא של תנך אמונה וזה אז אנחנו לא מדברים על זה כדי לא ליצור מריבות
ההורים של אתאיסטים אז הם לא באמת דיברו על זה או משהו לא אכפת להם וזה לא משהו שמשנה אצלנו אבל הכיתה והסביבה שלי ממש דרמטית בנוגע לזה שזה מעצבן כי אני די היחידה מחוץ למשפחה
כלום
אבא שלי בעצמו אתאיסט אימא לא יודעת האמת אבל אנחנו לא חוגגים חגים אוכלים חזיר וכאלה
אמא שלי נוצריה ומאז גיל קטן לא היה אכפת לה במה אני האמין אז לא הגיבה
אנונימית
כמה שאני אוהב אותכם ואוו
היא קיבלה את זה.
היא מאמינה.
אמא שלי אמרה כזה למה? הסברתי לה וזהו שכחנו מזה
אנחנו חילונים חילונים, לא מקדשים בשישי, חגים עושים רק בשביל המשפחה, אין לנו בעיה להגיד יהוה, אם הייתי אומרת להם שאני דתייה הם כנראה היו מנדים אותי מהבית. אבל אני לא
חלקם התעצבנו, חלקם בכו, הגיבו בצורה רעה.
לא אהבו את העניין אבא שלי מנסה לשנות לי את השעה ואמא שלי מתעצבנת שמדברים על הנושא
קיבלו את זה. הם בעצמם אומרים שהכל כמעט בולשיט אבל עדיין יש להם אמונה מסויימת ולדוגמה אנחנו עושים סדר פסח אבל אוכלים חמץ כאילו בשביל החוויה.
אף פעם לא אמרתי בפירוש שאני אתאיסט אבל גם אם הייתי אומר לא היה אכפת להם, אמא שלי אולי כן מאמינה אבל אני לא חושב שאכפת לה ואבא שלי לא מאמין.
"אמא, אני אתאיסטית"
"תפסיקי עם השטויות שלך ולכי תכיני שיעורי בית"
אמא שלי תפסה אותי עם הפלאפון בשבת
אחרי שבוע שאלה אותי "את מאמינה בכלל?"
אמרתי "לא"
היא הגיבה "אה אוקי, אז תעשי מה שבא לך בחדר בשבת"
ואז סיפרה לכל המשפחה ואבא שלי הגיב באדישות
אבא-תמיד היה אתאיסט אז הוא לא התרגש מזה, אמא- טיפה לא אהבה את זה אבל קיבלה את זה על כל מקרה אני חי עם אמא שלי לפי החוקים שלה ואין אצלנו חמץ בפסח ולא מדליקים חשמל בכיפור אז עכשיו למשל אני אצל אבא שלי
זהו שאני לא אתאיסט.. אז הם לא ענו.
אנונימי
קראו לי אכזבה הכי רציני חח, בסדר נו כל אחד והטמטום שלו
הם הניחו שאני אטאיסטית, ככה הם חינכו אותי הם היו מופתעים אם הייתי מאמינה
הורג אותי שכל התגובות נשמעות כמו יציאה מארון

ולשאלה, אני לא מחשיב את עצמי למאמין או ללא מאמין אבל כשאמרתי לאמא שלי היא אמרה שאין דבר כזה
רק אמא שלי יודעת והיא הייתה לגמרי כזה "אוקיי" והמשכנו כרגיל.
אני מניחה שהמשפחה תגיב קצת אחרת אבל כל עוד לא שואלים אותי כנראה לא אגיד.
מתי את אומרת?
לא היה להם אכפת. בעיקרון הם מקבלים הכל
הם לא יודעים..
"לא נורא אני אתפלל בשבילך"
אנונימית
כלום, לא הייתי צריכה להגיד, הם יודעים שאני לא מאמינה באלוהים.
ההורים שלי חילונים ולא שומרים כלום, עושים את החגים וזה אבל בפסח אוכלים פיתות. בכל מקרה שניהם מאמינים באלוהים ואבא שלי שמר כשרות עד גיל די מאוחר והולך לפעמים לבית הכנסת.
אבל כל זה לא משנה, פשוט לא אכפת להם אם האמונה שלי שונה משלהם.
כלום
גם הם לא כזה מאמינים
כלום. לא היה להם אכפת בכלל..
הם רק עכשיו מתחילים להבין את זה..
אני לא הסתרתי את זה אף פעם פשוט אף פעם לא באתי אליהם ואמרתי שאני אתאיסט.
נגיד אתמול הם היו ממש מופתעים שלא צמתי השנה אפילו שאני כבר לא צם מכיתה ו'.
הם לא שמחים מזה שאני אתאיסט אבל הם לא מעירים לי.
הם מקבלים, אבל מצפים ממני להעמיד פנים שאני דתייה כדי לא להשפיע על אחים שלי.
עדיין לא סיפרתי להם
אני לא יודעת איך לספר כי הם מסורתיים
אמא שלי אפילו מכריחה אותי לשמור 5 שעות בין בשר לחלב ואני בכלל לא מאמינה וסתם סובלת
קיבלו את זה, לא אכפת להם.