14 תשובות
חברה שלי יצאה מהארון והיא פשוט אמרה להן שיש לה בן זוג שהיא רוצה להכיר להם אותו והיא הביאה את הבת זוג שלה ואמרה להם שזה הבן זוג שלה או יותר נכון בת זוג ושהיא מקווה שהם יקבלו את זה..
הם בהתחלה היו בהלם ואחרי זה הם עיקלו את זה ואמרו לה שזה בסדר ושהם גאים בה שהיה לה את האומץ להגיד להם את זה..
ההורים שלה רוסים קשוחים..
אנונימית
בואי נגיד בקצרה שזה היה מאוד מאוד מאוד לא נעים, ואנונימית איכס תגידי לעצמך מול המראה
הם תמיד יאהבו אותי לא משנה מה
אבא סבבה עם זה
אמא שלי בכללי סקנדליסטית אז זה לא משנה
אמא שלי לא מקבלת, אבא שלי בהכחשה גמורה.
(לא הומו, טרנסג'נדר)
עדיין לא יצאתי.
אני גם לא רואה אותי יוצאת בעתיד.
אנונימית...
הם בסדר עם זה. הם לא הכי מאושרים מזה, אבל הם תומכים בי.
אבא: הכל טוב, מה אוכלים לארוחת ערב?

אמא: "כשאתה תצא עם בנות תבין." (לפרוטוקול, יצאתי עם בנים ובנות כדי להבין שאני אוהב בנים)
אני פשוט התחלתי לבכות ממש חזק ואמא שלי חיבקה אותי ושאלה מה קרה ואז אני משכתי בכתפיים וקיבלתי רגליים קרות ושתקתי, ואז היא שאלה אותי אם זה קשור למיניות והתבגרות והנהנתי כי לא יכלתי להוציא מילה מהפה מרוב לחץ, ואז היא שאלה אם אני הומו ואני פשוט התחלתי לבכות חזק יותר ולא הצלחתי להפסיק איזה שעה אחרי זה.
והיא הרגיעה אותי ואמרה לי שהיא ידעה את זה והיא תמיד תאהב אותי לא משנה מה..

הסוף.
אנונימי
וואו אנונימי איזה אמא מהממת יש לך
אנונימית
היתה לי היום שיחה עם הצוות במחלקה שלי בשירות על הומופוביות וזה זוועה שאנשים כל כך נחמדים שאני נמצאת איתם כל יום יגזלו ממני זכויות קיום בסיסיות. היתה אחת שאפילו אמרה שטוב שדקרו את הנערה במצעד ופשוט הזדעזעתי כי פאק אני גם כזאת ושיחות כאלה מורידות לי את הבטחון כל כך לצאת מהארון ובכלל שאנשים יסתכלו עלי שונה. ולמה לעזאזל למה?!?! אני מרגישה מוטציה לפעמים. וזה באסה כי אני כל כך אבל כל כך לסבית ובא לי כבר להכיר מישהי קיבינמט. סליחה אם חפרתי
אנונימית
אנונימית שמעלי. אני יודעת למה את מתכוונת בגלל זה אמרתי שאני לא חושבת שאצא מהארון אי פעם.
כי אני לא מבינה למה אני אמורה לחלוק מידע לגבי המיניות שלי...
אנונימית...
כיום אני מבנן שמה שהיה לי זה בלבול מיני ואני לא הומו
כשהייתי בן 13-15 ( היום בן 18 ) חשבתי שאני ומאז חשבתי איך לעזאזל אני מספר את זה להורים
אני בטוח שאם הייתי אומר את זה לאבא שלי הוא לא היה מגיב באופן שלילי להפך ואפילו היה צוחק איתי על זה ( אנחנו משפחה שאוהבים לצחוק על הכל אז זה היה מובן אם נגיד שניה אחרי הוא היה אומר לי " הומו תביא לי מים " או משהו כזה )
אבל אמא שלי... די בטוח שלא הייתה מקבלת את זה היית שולחת אותי לעאלק רבנים וכל מיני שטויות כאלו ולא הייתה רוצה לשמוע מזה יותר ופשוט הייתה ממשיכה לחשוב שאני לא אוהב בנים
ובגלל זה לא סיפרתי גם לא לאבא שלי
אנונימי
התגובה השנייה של האנונימית!
זאת בדיוק בדרך שתכננתי לצאתת מול כל המשפחה וואיי מתה

סיפרתי רק לאמא שלי, ביום ראשון האמת זה היה בדיוק שנה מאז, אני ממש זוכרת את הרגע הזה, אני אמרתי לה שאני צריכה לומר לה משהו, ובאמת לקח לי כל כך הרבה זמן להוציא את זה. ישבתי שם ובכיתי במשך איזה 20 דקות שלמות בלי להצליח להוציא כלום מהפה, כל רגע שניסיתי לדבר פשוט התפרצתי בבכי, היא אמרה לי שאני יכולה לספר לה כל דבר ושלא משנה מה הכל בסדר... ואז פשוט אמרתי לה את כל מה שעבר עלי בשנה ההיא והיא אמרה שזה בסדר, ושלא משנה מה הם יאהבו אותי, ושזה לא מפריע, היא הייתה ממש כנה איתי, והיא אמרה לי שברור שהיא הייתה מעדיפה שהייתי סטרייטית, ואמרה כזה בכל זאת החיים שלהם יותר קלים, אבל שזה לא אכפת לה והעיקר שאני אהיה מאושרת..
לגבי שאר המשפחה אני לא ממש יודעת אחך זה יקרה, כמו שאמרתי בהתחלה אני תכננתי שכשיהיה לי בת זוג (לא יקרה בחיים אבל זרמו) כזה לומר להם שיש לי בן זוג ושאני אכיר להם אותו שאני אהיה מוכנה, ואז להזמין אותה לאיזה ארוחת שישי, ולומר לכולם כזה, זוכרים שאמרתי שיש לי בן זוג? ואז לנשק אותה מול כולם, להסתכל לה בעיניים. ולומר לכולם כזה! זאת הבן זוג שלי.

אמאלה אני כל כך רוצה חברה