40 תשובות
לא!
אנונימית
חחח אפילו לא בצחוק
אנונימית
חצי כן חצי לא - אבל לקראת הסוף כן, היא פשוט ממש עמוסה
התקופה הכי חשוכה.
לא.
ממש לא!
האמת, אחרי שסיימתי תיכון ואני מנסה למצוא כיוון בחיים, חלק בי אומר שחבל שאני לא בי"ב שוב כדי לא לחשוב על מה שיקרה אח"כ.
אז בגדול, תיכון זו תקופה די טובה.
אנונימי
שואל השאלה:
למה לא?
זאת התקופה שעדיין אתם לא צריכים לדאוג יותר מדיי בקשר לעתיד, אתם לא צריכים לנהל בית ולשלם חשבונות ולעבוד כל יום
אתם פשוט צריכים לקום כל בוקר וללכת לבית ספר, ואם לא בא לכם אתם יכולים להבריז פה ושם, אתם יותר חופשיים,
בעבודה אי אפשר להחליט פתאום להבריז, כשמבוגרים יש יותר מדיי מחויבויות
תאמינו לי שכל מי שעכשיו בתיכון וחושב שהוא לא יתגעגע אני אומרת לכם שאתם עוד תתגעגעו, אני בחיים לא האמנתי שאני אתגעגע והנה זה קורה, הייתי עושה הכל כדי לחזור לתיכון עכשיו
זה לא כיף להתבגר
אנונימית
אני מסכימה איתך, בית ספר זה לא כזה נורא כמו שעושים מזה
רק שכבר יוצאים מהמערכת הזאת מבינים כמה היא הייתה כיפית סהכ
אנונימית
ממש לא (כיתה יא). אין לי חיים בכלל וזה עצוב לגמרי החיים שלי זה רק לדאוג למבחן הבא וכל יום אני לומדת עד 4 או 6 ובזמן שלא בבית הספר זה ללמוד למבחן/בוחן/ לעשות עבודה/שיעורי בית ואני מקצועות מדעיים קשים ו5 יחידות בהכל וזה רק תרגול תרגול תרגול-ואצלי אין הברזות כי הברזה זה כמעט כמו חומר של שנה. אז אמ.. לא..
אם כבר זה להתגעגע לחטיבה או ליסודי כי באמת בקושי למדתי אז והיה לי מלא זמן פנוי לעשות מה שרציתי ובלי הרבה דאגות.
הממ אני אוכל לענות על השאלה הזאת בגיל 60 אולי
האמת שזה נכון, בתיכון דיי עשיתי מה שבא לי, הברזתי המון וזה אפילו לא פגע לי בלימודים או בכלל
עכשיו יש הרבה יותר אחריות וצריך להתחיל לקחת את החיים יותר ברצינות
הייתי שמחה לחזור לבית ספר עכשיו..
מסכימה איתך
במיוחד כיתה יב
אנונימית
שואל השאלה:
אתם עוד תתגעגעו, אני מבטיחה לכם
זה אפילו לא געגוע למבחנים או לשיעורים, זה לעצם התקופה, לבוא לבית ספר ולראות אנשים מסויימים כל יום, או להחליט להבריז אם לא בא לכם
אין לכם יותר מדיי מה לחשוב על העתיד או על החיים שלכם, הכל פשוט יותר
אנונימית
לגמרי כן, בא לי לבכות שאני בשנה האחרונה..
כן כל כך, לא בא לי שזה יגמרר
הכי נכון בעולם. מה לא הייתי עושה כדי לחזור. באמת תקופה של חופש והרבה פחות דאגות...
לא בשבילי לפחות
אפילו שאין לי חברים ואני לבד וכן צוחקים עלי וכן שופטים אותי על כל דבר-
זה יותר טוב כנראה ממה שיהיה בעתיד.
אין ממש מסגרת, יש קשר עם אנשים.
אז כן אני מסכימה.
סיימתי יב לפני שלושה חודשים
מאז אני כל כך מתגעגעת, לא להאמין ש12 שנות לימוד עברו לי כל כך מהר, כיתה יב באמת הייתה כיפית, כבר לא היה בה ממש לחץ של בגרויות כי חלק כבר סיימתי ב-יא, היו המון טיולים ופעילויות, תכלס חצי שנה אפילו לא באתי חח, זה היה כיף להיות חסרת דאגות לגבי מה אני עושה עם החיים שלי עכשיו, אין לי שום כיוון וזה מלחיץ.
זה כזה מוזר לחשוב שחצי מהכיתה שלי כבר התגייסה והם ממשיכים בחיים שלהם
בקיצור יש געגוע גדול, והייתי עושה הכל כדי לחזור:/
אנונימית
הרבה יותר כיף להיות חופשי.
נכון כשאתה מבוגר יש יותר מחויבות אבל אם אתה אוהב את העבודה שלך אתה נהנה מזה.
גיל ההתבגרות זה חצקונים, הורמונים, לראות ילדים ומורים שאתה לא סובל בכל יום, לפעמים גם חרם, התעללויות, בריונות, כופים עליך דברים ואתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה עכשיו אתה חושב ככה אבל שאלתי הרבה מבוגרים ואף אחד מהם לא מתגעגע לתיכון.
אנונימית
ממשממשממשממשממש לא.
סיימתי תיכון, ולא. לא הייתה תקופה טובה בשבילי בכל אופן.
את צודקת במה שאת אומרת שבבית ספר אין דאגות והכל אבל אני מעדיפה ללכת לעבוד לעשות כסף להתעסק במה שאני אוהבת ולא מה שמחליטים עלי כי אחרי הכל בבית ספר מחליטים עליך מה ללמוד ובתור מישהי שסיימה בית ספר את לא הולכת לזכור כלום.
מה שכן בית ספר זה בהחלט חלק ממני שאני לא אשכח כל החיים שלי אחרי הכל 12 שנים במסגרת הזאת...
באופן כללי, לגמרי כן. אחרי זה כשמגיעים לגילאים מבוגרים ומסתכלים אחורה רוצים רק לחזור לשם. בגרויות? זה הצרות הכי קטנות לעומת החיים האמיתיים. אתה כל הזמן עם החברים צחוקים ובלאגן ואתה מרשה לעצמך הכל ואינסוף חוויות. ההורים שלי כל הזמן מספרים לי חוויות מהגיל הזה שלהם ואני חושבת חבל שאצלי זה לא ככה אבל אני יודעת שכשאגדל אני אסתכל אחורה ואגיד שזאת התקופה הכי טובה. מסגרת של 12 שנים לא הולכת ברגל זה נהיה חלק ממך. זה רק באופן כללי כן? כי זה מאוד תלוי למי זאת תקופה יפה, לילד החנון שמת לא לבוא לבית ספר או לילד הכי מקובל שהכי כיף לו בעולם ובכלל לא לומד וכל היום עם החברים. לא לכולם זאת החוויה הכי טובה בעולם.
אנונימית
כן הלוואי והייתי יכולה לחזור ):
אני לבד כל היום. מתרגלת חומר של שנתיים ביום. מבלה מחצית מהזמן בבית ספר, חוזרת הביתה ועושה שיעורים, ואז הולכת לישון - אין לי זמן לעצמי בכלל. חרא של תקופה. ילדים דוחים שעושים לך את המוות, מורים שמפלים אותך ומחפשים כל פיפס בשביל לעשות לך את המוות.
לסיכום? דיכאון.
אנונימי
מה כבר עשית בחיים שאת אומרת את זה חח
כן מסכימה איתך
התקופה הנוראית ביותר בחיים שלי.
חחח אם כבר עכשיו אתם מתלוננים שקשה לכם, אז אין לכם מושג מה מצפה לכם כשתתבגרו
בינתיים כל המבוגרים ששאלתי אמרו לי שהם היו מתים לחזור לתקופה הזאת של התיכון
כן כי זה התקופה שהכי זוכרים
מעדיפה את החטיבה
מלא מתלוננים פה שקשה להם ונמאס להם מהבית ספר כי הם כל הזמן לומדים ואין להם זמן לכלום.. תפסיקו להתבכיין אין לכם מושג כמה החיים הולכים ונעשים קשים יותר (גם פיזית גם מנטאלית וגם נפשית) החיים שלכם דבש
תאמינו לי שאתם הולכים להתגעגע לתקופה הזאת של התיכון
כן כן כן וכןן! חבל הבנתי את זה רק בכיתה יב שאני חושב על מה יהיה אחר כך ולא לפני וההיתי נהנה מכל רגע
אממ לא יודעת רק התחלתי תיכון בינתיים חרא
מה קשור קושי? נכון החיים האמיתים קשים יותר אבל קשה זה לא דבר רע.. ומה שרע בבית ספר זה לא הקושי אלא החוסר בגרות ושאתה לא באמת שם מבחירה ולא עושה מה שבאמת באלך לעשות ולהיות ובחיים עצמם יש הרבה יותר בחירה ואפשרויות ועולם קבום ומדהים והצבא יכולה להיות גם תקופה מדהימה או אחרי הצבא זה הכל תלוי מה תבחרו לעשות בחיים שלכם, אז מי שהכי נהנו בזמן בית ספר כנראה לא בחרו בחירות שבאמת נכונות בשבילם וטובות בשבילם בהמשך החיים כי אושר לא אמור להיות בעבר שלך