6 תשובות
היה לי בת דודה כזאת שכל הזמן נדבקה לאמשלה אין מה לעשות בנושא אם הגיל זה נעלם:)
אוטוטו והיא כבר לא תבקש את התשומת לב הזאת.

שואל השאלה:
שנה שעברה היא לא עשתה את זה
זה התחיל לאחרונה
אנונימית
אני מכירה את הקטע אח שלי הקטן בול אותו הדבר.



יש גילאים שהבנאדם משתנה פעם לתינוקיות פעם כעסן וכו יכול להיות שזה השלב של התשומת לב מאמינה שלפחות עוד 3-4 חודשים אפילו פחות אתה תשכח שהיא התנהגה ככה
ככה גם אחותי הגדולה (היא בת 15) אבל הדרך החשיבתית וההתנהגותית שלה היא כמו של ילדה בת 6 ואני מרגיש שאני היחיד בבית שלי שאכפת לו מזה גילו שיש לה פיגור קל (רציני) ואמא שלי תמיד אומרת שצריך להתייחס אליה יפה ומנומס ובלה בלה בלה וכאלה בגלל שהיא מתנהגת ככה בעיקרון אין לך הרבה מה לעשות תצטרכי לקבל אותה תרצי או לא היא אחותך אבל אם את צריכה עוד עזרה בנוגע לנושא הזה תפני אליי בפרטי אשמח לעזור (:
אני לא חושבת שזה מתפקידך לומר לה שהיא מתנהגת לא בסדר.
כולנו זקוקים לאהבה, חלקנו במינונים קצת יותר גדולים.
ממתי לאהוב זה דבר ילדותי?
גם אני מסוגלת ללכת לאמא שלי ולתת לה נשיקה, לדבר איתה בקול ילדותי ולשבת לה על הברכיים, גם אם עברתי את גיל 6.
אני בסה"כ אוהבת אותה, אוהבת לאהוב.
כל עוד זה במינון, לא חושבת שיש בזה כל רע.
ויודעת מה, אם את באמת חושבת על הטובה של אחותך, תנסי להבין מה גורם לה להתנהג ככה.
אולי היא "חופרת" כי היא מרגישה בודדה או עצובה, ולכן צריכה אישור לזה שהיא אהובה.
אם הגישה שלך היא שהיא לא בסדר, ילדותית, 'איך היא מתנהגת', את לא תגרמי לשינוי חיובי.
תיקון בא מאהבה.
את לא יכולה להסתכל עליה מלמעלה ולהגיד לה 'נו נו נו'.
זה שמשהו שהיא עושה מעצבן אותך לא אומר שזה לא בסדר.
אני מאמינה שיש להתנהגות שלה סיבה.
שווה לנסות לברר אותה, אפילו לשבת לשיחה בארבע עיניים עם אחותך, לתת לה תחושה בטוחה (שאת שם בשבילה) ולדבר בכנות, בגובה העיניים.
לשאול אותה אם היא מרגישה לפעמים בודדה, עצובה או לא אהובה.
לנסות לשפר את ההרגשה שלה.
בהצלחה יקרה3>