איך אתם חושבים שהייקום נוצר?

המפץ הגדול

ה

המפץ הגדול

בורא עולם (בלי שום צל של ספק),
אין שום דבר אחר שיכול לבנות כזה דבר עצום עם רמת דיוק כזאת
שהכל מדויק ברמה של 1 ל 1

דרך מדעית מסויימת

המפץ הגדול

אלוקים ברא את העולם. ואני יודעת הרבה יותר ממכם על היקום. אני יודעת איך ליצור חורי תולעת. אבל אתם אף פעם לא תבינו את הגאונות שלי

אף אחד לא יודע ליצור חורי תולעת, כי אף אחד מעולם לא טרח לחקור עליהם יותר מידי. תעשו לי טובה.

היקום הוא כמו דף נייר. השלוש מימדים שלנו נראה שטוח לעומת הארבעה מימדים שלהם.
תאר לך דף נייר. אתה לוקח עיפרון ושם לאורכו. זה אורך הזמן שלוקח להגיע ממקום אחד לשני ביקום. אבל אם תקפל את הדף לחצי ותדחוף בו את העיפרון בכוח- הוא יגיע לצד השני בשניה.
כל מה שצריכים כדי ליצר חור תולעת זה כוח חזק מספיק כדי לדחוף אותך לא על שפת היקום, אלא דרך היקום.

אני לא מצפה שתבין.

אני חושבת שהיו מלא בומים גדולים, בהפרשים של הרבה זמן ביניהם, ואז בום אחד יצא מדוייק כי היו עוד מלא בומים לפניו אז יצא אחד בפוקס סוף סוף, ואז נוצרו כוכבים, ואז נוצרה האבולוציה, ויום אחד יהיה עוד בום שיהרוס אותנו. או שהשמש תתפוצץ לפני זה. מה שיבוא קודם. אבל למי אכפת כי אני לא אהיה פה כשזה יקרה, אז חע תסבלו אנשים זרים מהעתיד, אם לא תשמידו את עצמכם לפני שהשמש או הבטן יעשו את זה.
(הקיצר המפץ הגדול. אלוהים לא יכל ליצור את היקום כי אלוהים צריך להיווצר בשביל זה, ולא היה מי שיצור אותו עד שאנחנו הגענו, אז תאכלו את זה אנשים קטנים, יש לי שכל. (בלי להעליב אף אחד, יש לי מצברוח שטותי מידי בלילה. סורי על זה))

א. אני בת.
ב. את מדברת עם מישהי שעומדת ללמוד באוניברסיטה בתחילת השנה, אז אל תזלזלי בי.

אני לא מוצאת היגיון במה שאת אומרת, וגם כל מה שאמרת הוא רק בגדר תאוריה. למיטב ידיעתי, אין הוכחות שחור תולעת מוביל אותך לנקודה אחרת ביקום.
וגם, כדי לעשות את זה, את תצטרכי לקפל את כל היקום, ואז לישר אותו, שזה יהיה אפשרי אולי בעוד מיליון שנה, כשנעקוף את מהירות האור ונגלה הוכחה חותכת לכך שיש/אין אלוהים.

שונאת אנשים שמזלזלים בי, לפני שהם בכלל מכירים אותי. אני כל כך מחכה לתחילת השנה, שכל פעם שמישהו יזלזל בי אני אשלוף את תעודת הסטודנט ואזכיר לו עם מי יש לו עסק (אני לא באמת אעשה את זה, זו השפעה של הלילה)

1. את בת 14
2. אמרתי שאני לא מצפה שתביני, וצדקתי. אבל זה בסדר- גם ה 7.45 מיליארד האחרים לא יבינו

ומה פתאום היקום הוא כמו דף נייר? היקום הוא עגול (אה, פלוס מינוס כזה, את יודעת. כמו שכוכבים וכוכבי לכת הם לא 100% עגולים). זו הדרך הטבעית של חומרים וחללים להסתדר. אם "תשפכו" מים ב0 כוח כבידה, הטיפות יתפזרו בצורות עגולות. אם תנסו להדליק נר ב0 כוח כבידה (בהנחה שיש לכם חמצן), הלהבה תהיה כמעט עגולה לגמרי. אטומים הם פלוס מינוס עגולים, העיניים שלנו עגולות! אז למה שהיקום יהיה כמו דף נייר?
ומה זאת אומרת 4 המימדים שלהם?

היקום הוא כמו דף נייר אחרי שהוצאת אותו מקיפול. בארבעה מימדים שלהם הוא נראה כמו כדור חלול, רק עם שטח פנים, לא עם נפח. בגלל זה לא צריכים לקפל את כל היקום כאשר פותחים חור תולעת. זה פשוט כמו לקחת עיפרון ולתקוע אותו בקצה אחד של הכדור החלול. הוא יצא מהצד השני.

את לא מבינה מה זה לזלזל?
גברת, את פשוט שמעת תיאוריה של מישהו אקראי בעולם ונדבקת אליה. אל תשיגי אותי אל שאר העולם, אני לא כמו כולם.
למדתי את כל החומר במתמטיקה של התיכון בחודש. את למדת את כל החומר במתמטיקה של כל התיכון בחודש? לא נראה לי.
אל תגידי לי שאני לא מבינה, כי אני מבינה בזה יותר ממך. אני חוקרת על נושאים שמעניינים אותי. מצליבה מקורות מידע מהיימנים, הולכת להרצאות, קוראת על תגליות, ואת שומעת תיאוריה קטנה עם 3 טענות למה זה נכון, ומחליטה שאת יותר חכמה מכל האוכלוסייה?
אין לך מושג עם מי את מדברת בכלל, אל תתנשאי מעלי.
ואין לגיל שלי שום קשר לזה, לידע שלי יש. ושתדעי לך שאני יודעת ומבינה יותר דברים מאשר רוב המבוגרים של היום, וזה לא בא ממני, זה בא מכל אדם שסובב אותי.

מי זה הם לעזאזל? מי אלה ההם שאת מדברת עליהם כל הזמן?

לא בטוח שהמפץ (למרות שסביר).
מה שכן, כמעט בטוח שלא אל המלחמה הים תיכוני האקראי שאתם מאמינים בו.

אנונימית, את מוכנה לענות לי מי זה "הם" בדיוק? ואיך הגעת למסקנה שהיקום הוא כדור חלול?

אני לא מנסה להתנשאות מעלייך, אני רק אומרת שהמוחות שהם לא שלהם הם פשוטים, חסרי יכולת להבין רעיונות פשוטים כמו חורי תולעת וארבע מימדים.
פעם גם אני הייתי בורה. הייתי חושבת שאני יודעת הכל אבל לא ידעתי. אבל הם הדריכו אותי. אני כמוהם עכשיו.

אוקי, את מנסה לעבוד עלי? כי אני לא מבינה מי זה "הם" לעזאזל. וזה דיי מטומטם. תמשיכי לחיות באשליות, ילדה. את בהחלט התנשאת, ואת מנסה לעשות ממני צחוק. תהני עם המתיחות העלובות שלך, את לא קונה אותי.

לדעתי השאלה לא מתחילה. היקום זה חידה ענקית עם מורכבות אין סופית. כל מה שהמדע השיג זה כלום. זה כמו גרגיר חול. כל מדע בכל תחום. כל דבר בעולם הוא חידה: מרחבי היקום, מקום, זמן, תודעה, רגש, חומר, מחשבה, משמעות, יעוד, עולם החי, הצומח, אסטרונומיה, ועוד ועוד. אדם הוא גרגיר קטן במציאות ענקית. זה עובדה. היקום הוא חידה. דווקא בגלל זה השאלה איך היקום נוצר לא מתחילה. זה כמו שחתול ינסה להבין בן אדם. הסיבה שחתול לא מבין אדם זה לא רק בגלל שהוא לא מבין, אלא כי הוא לא אמור להבין, ולכן כששואלים חתול מה זה בן אדם זה כלל לא שאלה. היקום נמצא יען כי הוא נמצא. איך הוא נוצר זה לא שאלה. אם כבר השאלה מה שורש וסיבת היקום, אך לאור מה שכתבתי גם זה לא שאלה. בקיצור אני לא מאמין באל, אבל גם לא במפץ או האבולוציה. כתבתי על זה פעם מאמר, פה זה רק בקצרה. מה שצריך לדעת זה שאנחנו בני אדם על מגרש ומה שצריך זה פשוט לשחק, לא להבין מה זה המגרש כי זה מחוץ לריבוע שלנו מהותית. המגרש הוא מגרש יען כי הוא מגרש. כל הסבר בנוסף לכך לא מסביר כלום. זה שממציאים עוד עולם שנקרא רוחני או אל, לא מוסיף כלום. אנחנו לא מבינים כלל את העולם, אז מה עוזר שאני ממציא עוד עולם וקורא לו רוחני, הרי גם אותו אני לא מבין. כל השרשור של סיבה ומסובב זה כלל במשחק שלנו. אבל לגבי עצם המציאות ועצם התודעה זה מהות אחרת. אני מקווה שהובנתי נכון, כי יש לי עוד דברים להוסיף בזה.

ובאמת, זה דיי ילדותי. "הם הדריכו אותי, אני כמוהם עכשיו?" העובדה שלא ענית לי על השאלה מי זה הם, כבר מוכיחה לי שאת מנסה למתוח אותי. וזה דיי מטופש. אין קשר בין ה"הם" לבין חור תולעת.

מההתחלה ידעתי שלא תביני, וגם אמרתי את זה. אני לא מבינה למה אני ממשיכה את השיחה הזאת.
תחשבי עלי מה שאת רוצה. רק רציתי להבהיר את המסר, שעד שלא תהיו כמוהם, לא תבינו. אני לא אמשיך את הדיון.

חח אמילקד מה את ממשיכה לדבר איתה סתם עוד איזה ילדה ששתתה יותר מידי יין בקידוש בשישי

ולדעתי אלוקים ברא הכל כי אני דתייה

עור, אני מסכימה חלקית. אני מסכימה עם כל מה שלא היה "אנחנו שחקנים במגרש", ו"לא היה מפץ ולא אבולוציה".

אנחנו לא צריכים לשחק על עיוור. נכון, זה עובר לנו הרבה מעל הראש, אבל כדי להבין כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לטפס ולהגיע לזה. אולי לא נגיע אל התשובה הסופית והמלאה, אבל אנחנו יכולים למצוא תשובות. הבעיה היא שתשובות תמיד יעוררו שאלות חדשות.
נגיד גילינו איך המוח עובד. תתעורר שאלה חדשה, למה הוא עובד דווקא ככה? או, איך אפשר לחקות את דרך הפעולה של המוח? או, איך זה שהמוח כל כך מפותח?
תמיד יהיו שאלות, ולא תמיד יהיה מענה. אבל לא מריך להתייאש ולהפסיק לחקור רק כי זה לא לרמה שלנו, צריך להגיע לרמה הזאת פשוט. וזה יקרה, יום אחד, אם נתאמץ להגיע לשם.
ואני כן חושבת שהיה מפץ גדול, או משהו אחר שברא את היקום, ובהחלט היתה אבולוציה. התפתחנו ממשהו אחר, אמנם לא מזוחלים או מקופים, אבל ממשהו, ומצאו לזה הוכחות. והמפץ הגדול היא התאוריה הכי טובה שהצלחנו להעלות עד כה, אך בחיים לא נדע את התשובה המדוייקת. נוכל רק להעלות השערות.
אתה לא חושב שכיף לחקור דברים?

אני לא יודעת האמת xd או שזה כי הלילה משפיע עלי, או שזה כי פשוט הסתקרנתי לדעת מי זה הם. אבל אין לי כוח לזה יותר, זה דיי מטופש. למרות שאני אוהבת להתווכח על מדע ותיאוריות ^^ אוף, בסוף לא הספקתי לעשות כלום הלילה. באסה.

יש לי דחף בלתי מוסבר ומאוד מוזר להמשיך את השיחה הזאת. עד שלא אדע מי זה הם, לא אוכל להיות כמוהם. ייאי אני זורמת עם טרול אינטרנטי.

אני חושב שכל אחד כיף לו מה שהוא אוהב. אני לא אוהב מדעי הטבע בכלל. אבל אני מאוד אוהב פילוסופיה ופסיכולוגיה ואנתרופולוגיה והיסטוריה. כל דבר שמלמד על המין האנושי. כי לדעתי המפתח להבנת משהו זה לא מדעי הטבע. בעיני זה לא חשוב. נכון זה תרם לטכנולוגיה, אבל במהות העולם זה חידה. אני לא התכוונתי לא ללמוד על הטבע. הפוך, זה נקרא לשחק במשחק, אבל צריך לדעת שזה משחק. כי יש אנשים שחושבים שהם באמת מבינים משהו. כל מיני אנשים שמטיפים לאנשים אחרים איך לחיות. שיודעים להגיד שאמונתם היא האמת. שיודעים להגיד מה בדיוק משמעות העולם. שחושבים שהם מבינים מה התוכנית הגדולה. שלא מכירים את מקומם. מבחינה זו אני חושב שהעולם משחק, וכל אחד ישחק איך שהוא רוצה. בשביל מוסר לא צריך דת, המוסר טבוע בתוכנו וכו'. לדעתי מה שכן חשוב זה המקצועות שמניתי לעיל, כי הם מטעימים לנו את המשחק שאנחנו נמצאים בו

מחשבה יפה.
אני חושבת שהחיים הם סיפור (אולי זה כי אני סופרת). לתכנן תוכנית חיים זה להכתיב לעצמך מה אתה רוצה לעשות.
החיים הם סיפור שאתה כותב. בכתיבה אתה מתחיל עם כיוון כלשהו שאתה רוצה להגיע אליו. כשאתה מתחיל לכתוב, אתה יכול להוביל את הסיפור למקומות לא צפויים, ובאמצע לחשוב פתאום על רעיון חדש, או לשנות את דעתך בנוגע לרעיון ישן. לכתוב זה קשה ודורש מאמץ, ריכוז, השקעה, ויצירתיות, ולפעמים צריך לדעת לזרום, או להתמודד עם ביקורות קשות.

אני מנסה לקחת את החיים שלי לאותו הכיוון שהייתי לוקחת את הסיפור שמספר עלי. וכמובן, אף אחד לא יקרא סיפור משעמם ללא תוכן, אז צריך להכניס חוויות יוצאות דופן, וכל מיני תפניות. וזה דיי כיף לחוות סיפור, מסתבר.

את האמת זה סוג של בעיה אצלי. אני מתפלסף המון, ואני חושב הרבה מחשבות מצד אחד. אבל מצד שני, ואולי דווקא בגלל זה, אני כלל לא מעשי. אני לא מתפקד כ"כ בעולם המעשה